|
|
עמוד:8
מזכרונותיו של גדעון רפאל , איש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית אורי נאמן ואהרון קליין גדעון רפאל ממקימי קיבוץ הזורע נשלח בשנת 1939 להולנד ע"י ההגנה כשליח של "המוסד לעליה בי" וזאת כדי לארגן את הפלגת אניית המעפילים "דורה" שהביאה ארצה בהצלחה 450 חלוצים . עם פרוץ מלחמת העולם הוא הופנה מטעם "המוסד לעליה כי" למרס , " משם הועבר לזינבה . כראש המרכז עמד אז שאול אכיגור . בזינבה נוצר קשר בין רפאל לבין שליח נאצי מטעם אדולף אייכמן , שתפקידו היה באותם ימים לעורר ולעודד את ההגירה של יהודים מגרמניה . התכנית שהחלה קורמת עור וגידים , עסקה בהעלאתם של ארבעים אלף יהודים מגרמניה דרך איטליה ורודוס לארץ ישראל . הנציג הנאצי , פון הויפפנר , נפגש עם רפאל מספר פעמים לצורך התכנון . אולם , בראשית מאי 1940 הוא הודיע לרפאל כי התכנית לא תצא אל הפועל כי : " האיטלקים לא ישתפו פעולה ולא יסכימו לעשות שימוש בצי שלהם בים התיכון על מנת להעכיר את היהודים לרודוס וזאת מאחר והם מתכוונים להצטרף למלחמה לצד גרמניה כנגד כעלות הברית כבר בראשית יוני . " הייתה זו פיסת מידע בעלת חשיבות אדירה לבעלות הברית . כעבור מספר ימים התקשר הקצין הנאצי בשנית לרפאל והציע לו , ( לרפאל , ( לצאת מייד לארץ ישראל בטרם ייסגרו נתיבי השייט בים התיכון בשל המלחמה . הוא עדכן את רפאל כי כדאי לו לעשות כן מאחר ואיטליה החליטה לדחות בשבוע את כניסתה למלחמה . המידע החשוב הועבר למחלקה המדינית שיש להניח שהעכירה אותו לבריטים . ימים אחדים לפני כניסתה של איטליה למלחמה , הספיק רפאל לשוב ארצה . כ1941- הוטלה עליו משימה חדשה ע"י המוסדות הלאומיים - לפקד על יחידת הובלה ישראלית מיוחדת אשר פעלה בסוריה בקו דמשק-א-דור בגבול העירקי . יחידה זו עסקה בתפקידים מיוחדים . רפאל שב לקיבוצו כגמר השליחות כשנת . 1942 במהלך 1943 גוייס רפאל ל"משרד מיוחד לחקירות" שמרכזו היה בחיפה . באמצעות המחלקה המדינית של הסוכנות המשרד שיתף פעולה עם המודיעין הבריטי . תפקיד המשרד היה לאסוף מודיעין טקטי , אסטרטגי ופוליטי על ארצות הכיבוש בעיקר כבלקן . קבוצת המאתר הייתה יהודים שאך זה עלו בדרך לא דרך מארצות אלה . אחת המשימות הייתה תכנון ויצירת דרכי מילוט ובריחה שישמשו גם את הטייסים הבריטים והאמריקאים שנפלו בשבי כמדינות אלה . משימה זו הובילה גם להקמת יחידת הצנחנים היהודיים שהוצנחו בעורף האויב כחלק מהמאמץ המלחמתי להצלת יהודי אירופה . האינטרס המודיעיני היה משותף לשני הצדדים הבריטי והיהודי . רפאל שימש כקצין הדרכה ותכנון של פעילות הצנחנים והוא זה שתידרך את הצנחנים בטרם יצאו . שייקה דן ז"ל , שיצא למשימה ברומניה תודרך במדוייק היכן , איפה וכיצד לפעול . המידע היה כל כך נקודתי עד שדן קיבל הוראות גם באיזה רכבת לנסוע היכן לרדת ומה לומר . לימים כשחזר שייקה דן מהמשימה הוא סיפר כי , יש לו רק שתי טענות למתדרכים : האחת שדמי הנסיעה עלו והיו גבוהים משהכין , והשנייה שהרכבת איחרה בשעה . בין שאר המידע שהצליחו אנשי המשרד לאסוף היה המידע הראשון על טבח אלפי הקץינים הפולנים ביער קאטין על ידי הרוסים . במסגרת התחקורים החל המשרד גובה עדויות ומידע על פושעי מלחמה נאצים . בסתיו 1945 נשלח רפאל ע"י המחלקה המדינית של הסוכנות לשליחות חדשה באירופה שהיתה קשורה כין היתר גם לעניין פושעי המלחמה הנאציים . המידע הרב שנצבר הועבר על ידו לוועדה הבינלאומית לפשעי מלחמה בלונדון אשר הכינה את "משפטי נירנברג . " כמו כן , התחקה אחר גורל הצנחנים אשר לא שבו משליחותם באירופה , והחל לטפל בגורל הרכוש היהודי שנשדד ע"י הנאצים . במהלך שהותו כנירנברג התברר לרפאל כי סגנו של אייכמן ויסליציני נמצא במעצר האמריקנים וממתין למשפטו . ב5- כמרץ 1946 נחקר ויסליציני ע"י רפאל . "ביקשתי לחקור אותו , אולי הוא יודע משהו - להיכן נעלם אייכמן . " במהלך החקירה דובב רפאל את ויסליציני בקלות והלה גילה את תכניותיו של אייכמן להסגיר עצמו כקצין ח"א הגרמני בתיעוד מזויף . "ויסליציני שחשב כי רכש את אמוני הציע שנסכים שיעמוד כראש קומנדו שיחפש את אייכמן . הוא היה בטוח שימצא את הצורר . השבתי לו כי יש לנו תכניות אחרות עבורו . " איזה " ? שאל בסקרנות בלתי נסתרת . כתשובה הצבעתי מכלי לאמר מילה על חבל סביב צווארי . ויסליציני הוסגר לציכוסלובקיה אשר הוציאה אותו להורג בתליה . רפאל העכיר את המידע לידי האמריקנים , אולם , האחרונים טבעו בים המידע שהצטבר אצלם , גיע י ו י
|
|