|
|
עמוד:11
בשרו חיי עבדות . באוגוסט , 1841 בעת שנשא דברים בוועידה השנתית של " האגודה האמריקנית נגד העבדות , " סניף מסצ ' וסטס , זיהה מיד ויליאם לויד גאריסון את הפוטנציאל הגלום בדאגלס כנואם והחל להעסיקו כעובד בחברה . כמרצה נודד במדינות הצפון , עם פעילים אחרים של התנועה לביטול העבדות , סיפר דאגלס על חייו כעבד , ורכש מנויים ל ליברייטור ול אנטי-סלייברי סטנדרד . דאגלס זכה להצלחה מיידית בחוגי המרצים . אחד העיתונים בצפון שיבח את ניסוחיו ואת המיומנות שבה פרש את טיעוניו : " הוא שנון , משכנע , סרקסטי ובעל פאתוס – כל שנדרש ממומחה מן המעלה הראשונה " . עיניו הבורקות , שערו העבות וקומתו הגבוהה תרמו להופעתו המרשימה . נאומיו הראשונים עסקו בעיקר בחוויותיו שלו . הוא סיפר בדרמתיות על הלקאות אלימות ושאר אימי עבדות שבהן התנסה בעצמו . סיפור חייו הפריך את דברי התעמולה בעד העבדות שנפוצו אז , כאילו העבדים עובדים רק שעות ספורות , מתלבשים טוב יותר ואוכלים טוב יותר ממרבית הלבנים העניים , וזוכים לביטחון תעסוקתי , מושא קנאתם של רוב הפועלים בבתי החרושת בצפון . משנת 1841 ועד 1844 ערך דאגלס סיורים מקיפים במדינות הצפון עם גאריסון ועם עוד מתנגדים לעבדות . הוא המשיך במסע הרצאותיו וקרא לחיסול מיידי וללא תנאי של העבדות , ובהדרגה החל לדבר גם על תנאי החיים הקשים של השחורים בצפון . אף שנהנה מעיסוקו
|
|