|
|
עמוד:8
מבנה ספר איוב ותוכנו ספר איוב מורכב מסיפור מסגרת קצר , הכתוב בלשון פרוזה ( פרקים א-ב ; מב , ז-יז , ( ומחלק פיוטי ארוך , המשובץ בתוך סיפור המסגרת . הספר נחלק לשישה חלקים : ו . מבוא : סיפור ראשיתו של איוב ( א-ב ) . 2 קללת איוב את יומו ( ג ) . 3 הוויכוח בין איוב לרעיו ( ד-לא ) א . מחזור ויכוחים ראשון ( ד-יד ) ב . מחזור ויכוחים שני ( טו-כא ) ג . מחזור ויכוחים שלישי ( כב-כו ) ד . המשל הראשון של איוב - שבועה על דיבור אמת ( כז-כח ) ה . המשל השני של איוב - שבועת הצטדקות ( כט-לא ) . 4 נאומי אליהוא ( לב-לז ) . 5 נאומי ה ' מתוך הסערה ( לח , א - מב , ו ) . 6 חתימה - סיפור אחריתו של איוב ( מב , ז-יז ) ו . המבוא ( א-ב : ( המבוא משמש רקע לוויכוח הגדול על בעיית הצדיק הסובל והצדק האלוהי , ומספר את השתלשלות העניינים שהביאה לוויכוח בין איוב לרעיו . בתחילת המבוא מתואר איוב כאיש צדיק מארץ עוץ ( כנראה אדום , ( תם וישר וירא אלוהים , שה ' ברכו בבנים ובעושר מופלג . באספת "בני האלהים " השטן מקטרג על איוב , וטוען כי יראת האלוהים שלו אינה לשמה , הוא ירא את אלוהים לתועלתו , ומפני שבע שרתו כן הוא זוכה להצלחה בחיים ; אך אם תבוא עליו צרה והוא יאבד את כל אשר לו , טוען השטן , הוא יקלל את האל על פניו . בגלל קטרוגו של השטן , אלוהים מנסה את איוב בניסיון קשה : בשורה של "אסונות טבע " מאבד איוב את כל רכושו , בניו מתים והוא מוכה בשחין רע . חרף כל האסונות האלה איוב עומד בניסיון , מקבל את הפורענות בהכנעה , ואינו מקלל את ה , ' גם כאשר אשתו מסיתה אותו לכך . שלושת רעי איוב , אליפז התימני , בלדד השוחי וצופר הנעמתי , שומעים על האסו נות שבאו עליו , והם באים ממקומותיהם לנוד לו ולנחמו . הם משתתפים באבלו של איוב , ויושבים לארץ שבעת ימים בלי דבר דבר . . 2 ? קללת איוב את יומו ( ג : ( תפקיד האפיזודה הזו לשמש מעבר בין סיפור ניסיונותיו של איוב ובין הוויכוח הגדול על הצדק האלוהי שניטש בינו ובין שלושת רעיו . לאחר שבעה ימים של שתיקה איוב פותח את פיו ומקלל את יום הולדתו . הוא אומר כי לאור הסבל שבא עליו מוטב היה לו לא נולד כלל או לו מת מרחם , כי אז היה שוכב עתה במנוחה בקבר בין המתים . איוב תוהה למה אלוהים בכלל נותן חיים לסובלים , ומסיים בקינה על הסבל האישי שבא עליו לפתע , ושכל ימיו חשש ממנו . בקללו את יומו אין איוב מותח ביקורת מפורשת על ה ' ואינו מתלונן עליו ישירות . אך בעקיפין נשמעת מתוך דבריו תלונה , והם מעוררים את הרעים לפתוח בוויכוח על בעיית הצדק האלוהי . . 3 ? הוויכוח בין איוב לרעיו ( ד-לא : ( הוויכוח בין איוב לשלושת רעיו הוא החלק הגדול והמרכזי של הספר . אליפז , הזקן והנכבד ברעים , פותח את הוויכוח בדברי נחמה והתנצלות , אך עד מהרה הוא רומז לאיוב שסבלו בא לו כגמול על חטאיו , שכן אין אדם יכול להיות צדיק תמים לפני האלוהים . הוויכוח מתנהל בשלושה מחזורים . בכל מחזור הרעים משמיעים את נאומיהם לפי סדר קבוע ( אליפז , בלדד וצופר , ( ואיוב עונה לכל אחד מהם בתורו ( במחזור האחרון חסר נאום של צופר . ( לאחר שלושת מחזורי הוויכוח , הרעים משתתקים ואיוב נואם שני נאומים " ) משלים ( " אחרונים , ארוכים . איוב טוען בעקביות כי הוא נקי וכי האל הביא עליו סבל ללא הצדקה נראית לעין . הוא קובל על גורלו המר , ותובע מאלוהים משפט צדק . רעיו משיבים לו בשם תורת הגמול השמרנית המקובלת . הם טוענים שאם הוא נענש , סימן שחטא , ודורשים ממנו לחזור בתשובה . דבריהם מרגיזים את איוב , והוא מאשים אותם במשוא פנים כלפי האל ובבגידה בחברם המיוסר . במהלך הוויכוח מתחוור לאיוב בהדרגה כי אין האל מבחין בין תם לרשע , אלא הוא מכלה אותם כאחד ( ט , כב . ( לא זו בלבד שאין הרשע נענש , כי אם "ארץ נתנה ביד רשע " ( ט , כד , ( ואין גמול צודק לאדם על מעשיו כלל . ואילו הרעים עומדים בתוקף על דעתם כי הניסיון והחכמה מלמדים כי יש גמול בעולם ומכאן נובעת מסקנה ברורה : איוב חטא ונענש , ואם הוא אינו יודע במה חטא , הרי האל יודע מה חטאו . כאשר הוויכוח מגיע למבוי סתום , הרעים משתת קים ואיוב נושא את נאומיו האחרונים , המכוונים כלפי ה ' יותר מאשר כלפי הרעים . ראשית הוא נשבע כי עד יום מותו הוא ידבר רק אמת , ולכן הוא לעולם לא יודה בחטאים שלא חטא , ולא יבקש חנינה ( כז , א-יב . ( אחרי כן , בנאומו האחרון , הוא מתאר בגעגועים את ימי הזוהר והאושר שהיו לו בעבר , עת מבוא לספר איוב ספר איוב נקרא על שם גיבור העלילה , שקורותיו וניסיונותיו מסופרים בספר , והוא נמנה עם ספרי כתובים . ברוב ספרי המקרא שבידינו , המייצגים כתבי יד אשכנזיים , ספר איוב מופיע במקום השלישי , אחרי תהלים ומשלי ולפני חמש מגילות . אולם לבעלי המסורה ולחז " ל היו שיטות שונות בסידורם של כתובים . לפי חז " ל , שסידרו את ספרי כתובים על פי הסדר המשוער של זמן חיבורם ( ראה הברייתא בבבא בתרא יד , ע " ב , ( ספר איוב בא אחרי מגילת רות ( שזמן חיבורה מיוחס לתקופת השופטים ) ותהלים ( שחיבורו מיוחס לדוד ) ולפני משלי , קהלת ושיר השירים ( המיוחסים לשלמה . ( לפיכך סבור רש " י כי איוב שובץ לפני הספרים המיוחסים לשלמה מתוך הנחה כי הוא חי בימי מלכת שבא ( ראה א , טו . ( אולם אותה ברייתא מייחסת בהמשך את ספר איוב לתקופת משה . לעומת זאת אצל בעלי המסורה ובכתבי יד ספרדים בא ספר איוב לרוב אחרי דברי הימים וספר תהלים ולפני משלי וחמש מגילות . נמצא שבכל כתבי היד והדפוסים וכן במסורת חז " ל שלושת ספרי השירה , תהלים משלי ואיוב ( ספרי אמ " ת ) באים סמוכים זה לזה , אם כי בסדר שונה .
|
|