|
|
עמוד:5
Erinn מספרים על שייקה דן "סגפן ומאמין " לצר עבודתו הביטחונית הענפה ידע f itter למצוא > ם זמן לאהבות נוספות - לשירה , לכדורגל , ובעיקר לאנשים במלאות 30 למותו , התכנסו באתר ההנצחה חברים ובני משפחה כדי לחלוק את הכאב והקרונות על האיש . בדברים שנשא הגדיר שר החוץ שמעון פרס את שייקה דן "האיש האדיר : " "שייקה הוא עקבות של אדם יהודי כהיסטוריה בלתי רגילה ובסופו של דבר איש בלתי רגיל . האיש האדיר הזה עמד במאבקים בלתי אפשריים ויכל להם . אחת המשימות שנטל על עצמו היתה הצלת פועלו של העם היהודי ברוסיה הסובייטית . מה שהחיה הנאצית השמידה פיסית , רצה הארגון הקומוניסטי להשמיד רוחנית . היה זה פיתוי היסטורי גדול ליהודים להאמין שעולם המחר הוא עולם ללא עמים , ללא דתות ולאומים וללא אלוהים . בראש הקבוצה הקטנה שיצאה להתמודד עם האימפריאליזם הכפוי - עמד האדם הזה , שייקה , מול אידאולוגיה של רצח ללא דין ודיין מול הק . ג . כ . בעוצמה מוסרית בלתי רגילה , עסק ללא לאות בהצלת הנפש , ועלינו לאמר תודה לאל שהיתה קבוצה כזו . בפעם השנייה יצא שייקה ל"קרב 11 אל מעבר לקווי האויב כדי להילחם בחיה הנאצית . עם פחות משלושה תרסרים של אנשים אמיצים ללא ידע קרבי ונסיון צניחה - עשו את שהדמיון האנושי לא יכול להעלות ברעתו . בפעם אחרת קריטית לעם ישראל לפני קום המדינה כאשר היישוב היהודי מנה כ650- אלף נפש בלבד ומליוני ערכים מאיימים להשמידנו , יצא שייקה למשימת רכש שהיתה גורם מכריע להישרדותנו . מעל לכל היתה בעיניו המטרה , והדרכים להגיע אליה - מוזרות ואינן מקובלות ככל שהיו , ובסופו של דבר הצליח במשימה . המפגשים שאנו מקיימים לזכרם של החברים שהלכו מאתנו רק מחזקים אותנו לחזור פיסת היסטוריה לא ארוכה אחורה ולראות כמה הרבה עשינו עד עתה , ובזכות אנשים כמו שייקה לזכור שהאנושיות היא מהות האדם ביסודה . " דוד ברטוב שגוייס על ידי שייקה לסירות : "ללא אוניברסיטה וללא בית ספר לדיפלומטים ידע שייקה להתהלך עם רוזנים ושרים , עם ראשי שירותי בטחון ועם בעלי המאה והדעה אף בשפות שלא שלט בהן כלל ועיקר . " הוא ידע לסכם עסקות הרות עולם ולהילחם על עלייתו ארצה של כל יהודי . הרבה מאוד יהודים שלא ידעו את שמו , חבים לו את חרותם ואת חייהם . הוא לא הכיר בגבולות שחסמו את עליית היהודים ולא רצה לדעת מידותיהם ותכולתן סל אניות שהשיטו יהודים לארץ , כל ( בול היה אוויר בשבילו . " " לסיום הערב נשא דברים מאיר עמית יו"ר המ . ל . מ : " קבוצת חברים יזמה הקמת עמותה ששמה בישראל יהיה : "יד לדף' לזכרם של אווה ושייקה דן , בין מטרות העמותה לעתיד לבוא - העברת המורשת והדוגמא של שייקה לדורות הבאים . "אנו רוצים להקים מוזיאון , " אמר עמית , "בו נוכל להציג את פועלו של המשרד , להפיק סרט על השירות המיוחד שעשה כה רבות להצלת יהודים וכמובן לתעד את דמותו של שייקה ולהקים קרן מילגות שתפעל מתוך העמותה . " עוד הוסיף עמית ואמי : "ביום הזיכרון לחללי קהילת המודיעין יחקק שמו של שייקה על קירות האבן במבוך כמי שנמצא ראוי ועמד בכל הקריטריונים של איש מודיעין עד יום מותו . " מתון השיר "פרידה / ' שכתב יעקב צוו , אביו של אייל ז"ל עם צאת החג השכמנו קום אני ובני עמדי הלכנו . שנינו יחדיו . במכונית לבנה נהגתי , אל עיר מתעוררת , ושיחת גברים משיחים היינו שיחת רעים של בן ואב במדים , יחדיו . בצומת ההומה נטיתי , עצרתי , עץ ענף הצל את שפת המדרכה " ) אין עצירה , " תנועה גועשת , כה נחפזת לרדת בדרך אל הר מוריה . ( תרמילך אספת והרובה , מבס של פרידה וחיוך . " להתראות" אמרת , ידך על כף המנעול ... ואני את ימיני שלחתי , לרגע קל על כתפך נושאת האות . " שמור על עצמך אמרתי , ואתה כבר בחוץ , רק מבעד לחלון עוד הוספת לחייך . " שמור על עצמך ... " המכונית כבר נעה עד ראיתיך שוב להרף עין , נמוג במראה . לו ידעתי . הלא הייתי חונה בצר הדרך ( למרות התמרורים , ( יוצא עמך אל המדרכה . הלא מסייע הייתי בידך לעמוס התרמיל והרובה ... " ) לא כבד אבא" היית צוחק . ( לו ידעתי מלווה הייתי אותך עד פינת הרחוב ושם הייתי מחבק אותך רגע ארוך בזרועות ראשך שעון על כתפי ( רגע ארוך , ארוך ככל שנתן לשני חיילים , במדרכה סואנת . ( לו ידעתי , הייתי נושק לך הייתי מביט לאחרונה בעיניך הטובות , הנבונות , המישירות מבט , והייתי אומר לך : " שמור על עצמך בני , בדרך הארוכה הזו . " שייקה רן במרי חייל האוויר הבריטי
|
|