|
|
עמוד:6
נפתי ק » נן ז " ל - מחשבות לזכרו היפים בדפים ששרטט נפתי בתולדות המודיעין הישראלי - נשארו גנוזים במרתפי המוסד . החרדה היתה בבחינת קו אופי שורשי ובסיסי באישיותו של נפתי . החרדה למדינה - החרדה לתחומי עיסוקו - החרדה למשפחה - לאשה , לבנות . המודעות למכשולים וההתנסות האישית בהתגברות עליהם . קו אופי שני נמתח אצל נפתי - בראייה הריאלית והמפוכחת שלו כלפי מעשיו שלו - מעשי זולתו - מעשי המשרד והשירות בהם פעל . נפתי היה בזמנו דמות רבת כוח במה שמכונה בעגה שלנו "המערכת . " הוא יצא ובא אצל ראשי ממשלה ושרי חוץ וביצע אין ספור שליחויות ברחבי העולם . הוא פגש בשרים ובשועים , בנשיאים , במלכים ובקיסרים . היתה לו שליטה במגזר רחב , רגיש , והכרחי של עשייתנו , הוא נהנה מאמון ללא גבול של הממונים עליו . אחר היה ניתק מקרקע המציאות - היה נוסק אל-על ומשווה לעצמו דמות והילה . לא נפתי ; הוא טרח תמיד להתפכח ולהתאזן בקורטוב של הומור - של צחוק בריא כלפי הזולת , ולא פעם של צחוק כלפי עצמו . נפתי ידע את סוד האימרה "כך חולפת לה תהילת עולם SIC TRANSIT . " - GLORIA MUNDI בעיצומה של התהילה - והוא לא התרפק על מנעמי השררה ועל פרסום נפלאותיו . הוא לא חיפש את התקשורת ואת מעצביה ואם היו מהם שהכירוהו , והיו כאלה , הוא זכה מידם להכרה ולהוקרה . אמרתי כי נפתי יצא ובא בהיכלי השלטון ; הוא היה שליח נאמן , שליח מוכשר , שליח אמון . הוא היה איש אמון וידע תמיד כי גדולתו בהיותו שליח - ולא נתערבבו אצלו היוצרות עד כי יחשוב כי הפך משליח לשולח . הוא גילם בעשייתו את שלוש מילות המפתח "לך דומיה תהילה " ( תהילים ס " ה . ( 2 נפתי דיבר אתי על תכניותיו לעתיד ובין היתר גלגל במחשבתו אפשרות לייסד קורס אוניברסיטאי בנושא המודיעין , כשהוא משמש מנחה - מרצה ואולי למעלה מזה . התכנית לא התגשמה . איני יודע אם ניגש מעשית לבחינת ההיתכנות שלה . מכל מקום ככל שאני חשבתי בדבר - הגעתי למסקנה שאין המודיעין האמיתי יכול לשמש נושא לאקדמיה שכן , המודיעין אינו מדע , המודיעין הוא אומנות ובדרגתה הגבוהה ביותר-אמנות . נפתי היה רב-אמן וכך הכירוהו והוקירוהו מבית ומחוץ . היפים בדפים ששרטט בתולדות המודיעין של ישראל נשארו גנוזים במרתפי המוסד לצד דפיהם של אחרים ; חבריו לדרך וחבריו למעשה . רק הגניזה מאפשרת לממשיכים להלך בצידי הדרכים להבטיח ולאבטח את דרך המלך . רק הדומייה נותנת בידי פורצי הדרכים להעפיל מעלה מעלה - בנתיבים שאין להם סוף ולגבהים שאין להם גבול . כאשר אנו מעלים את זכרו של נפתי - אנו מספרים בגדולתו ומצדיעים לשתיקתו . ? א . ין ^ ג ? '* & י > ^/ - גיא פיגר , נכדה של הגב' אביבה וקסלר , שזכה ב"תזזרות המוסיקה ע"ש נפתי קינן" בשנת . 1992 זכה גם השנה במלגה . הפעם מטעם "קח שרת . " ברכות ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך , מאחלת משפחת המ . ל . מ . קרן מוסיקה ע " ש נפתל * קינן ז " ל עד היום חולקו 17 מלגות למוסיקאים צעירים . שנה זו היא השנה השביעית לפטירתו של נפתי ; והשנה השביעית לחלוקת המלגות על שמו . בשנים שחלפו חולקו 17 מלגות בין 64 מתחרים . בכל שנה מתמודדים על המלגה מוסיקאים צעירים בני חברי קהילת המודיעין . בשנים שחלפו כמו גם השנה , זכינו לפגוש צעירים מוכשרים אשר בעתיד נראה ונשמע אותם לבטח בתפקידי מפתח בעולם המוסיקה הישראלי . בשבוע חנוכה תשנ '' ד התקיימה התחרות השנתית . השנה נטלו בה חלק שבעה מתמודדים , אשר ניגנו בפסנתר , חליל וגיטרה קלאסית . כל השבעה בלטו בכשרונם ובמיוחד הזוכים אשר הפגינו יכולת מרשימה וכולם בגילאים שבין שלוש עשרה עד שבע עשרה . בחבר השופטים הנכבד ישבו הד סלע , מנהל החוג למוסיקה עתיקה בירושלים , ד " ר עודד זהבי , מוסיקולוג ומלחין והגב ' מירי זמיר קפסוטו , מוסיקולוגית מביה '' ס "תלמה ילין . " הוחלט להעניק לחלילן יובל רמות מקום שלישי ותעודת הצטיינות . במקום השני ובמלגה זכתה מאיה הובני שניגנה בפסנתר ובמקום הראשון זכה ירון הירש אף הוא ניגן בפסנתר . התחרות עצמה בין שבעת המתמודדים הייתה חוויה מוסיקלית אשר העניקה לנוכחים הנאה וקורת רוח מרמת הנגינה שהיתה השנה גבוהה במיוחד . טקס חלוקת המלגות התקיים ב6- ו בדצמבר . בני גלעד , יו " ר מועצת הקרן והד סלע , מנהל המדור המוסיקאלי של הקרן ארגנו השנה שני הרכבים מוסיקאליים יוצאי דופן . הצמד גבי ליפקינד ( צ ' לו ) ודימיטרי שטיינברג ( פסנתר ) והרביעית מיקי כץ , שמואלי בץ ( כינור ) אריה שכטר ( ויולה ) ואניה ספונוב ( כינור . ( ההרכבים ניגנו ברמה מקצועית והעניקו לאורחים חוויה תרבותית מרשימה . בזכות כל המשתתפים , הנגנים , המתחרים וכל מי שנטל חלק בארגון הערב , זכינו לערב מהנה ולהפנינג מוסיקאלי . ן ? וסף פורת .
|
|