בשליחות לאומית י.ה. מספר על "מבצע סוחומי הראשון"

עמוד:5

בסוחומי , עיר נמל ונופש גדולה לחוף הים השחור נמנתה קהילה המונה כאלף יהודים . רובם בעלי עסקים , סוחרים במצב חברתי וכלכלי מצוין . בו ביום נפלה החלטה לשלוח נציג מישראל לגרוזיה , על מנת לחלץ את היהודים ולהעלותם ארצה . י . ה . המשרת באחת מיחידות קהילת המודיעין נשלח לטפל בביצוע המשימה . מארחי איפשרו לי להצטרף למטוס אספקה שהוביל לחם לעיר ; מוקף כיכרות לחם הגעתי לסוחומי " ב7- ו באוגוסט נחתתי במוסקבה ללא קושי . משם יצאתי לטביליסי בירת גרוזיה . בו בערב נפגשתי עם גורמים בכירים בממשל הגרוזיני . הצגתי את עצמי כשליח ישראלי שהגיע במיוחד לשמוע על מצבם של היהודים באבחזיה . מארחי איפשרו לי להצטרף למטוס אספקה שעתיד היה לצאת תוך זמן קצר לסוחומי . המטוס הוביל לחם לעיר . מוקף כיכרות לחם מדיפים ריח מאפה מהביל , הגעתי לסוחומי . התברר לי שבמהלך היומיים שחלפו מאז צאתי את ישראל , שככו קרבות הרחוב , האבחזים ברחו ולמעט מאחזי צלפים שטרם טוהרו שרר שקט יחסי בעיר . במצב שנוצר השתלטו כנופיות שודדים על הרחובות . בשדה התעופה בקשתי ממנהל השדה להפגישני עם מפקד העיר הגרוזיני . הוא הסיע אותי ברכב שלו לפאתי העיר סוחומי , שם התמקדה אחת המפקדות בוילה מפוארת . המבנה שימש באחד מגלגולי העבר - מעון נופש רשמי של סטאלין . בזמן ההמתנה לפגישה עם מפקד העיר , ארחו אותי הקצינים במפקדה . תוך כך קבלתי מידע על הנעשה בעיר . הפגישה עם המפקד היתה מועילה , השמועה שהגיע שליח מישראל עשתה לה כנפיים . ראש הקהילה היהודית הגיע אלי ופעילים נוספים . הסברתי להם באופן חד משמעי את מטרת בואי - פינוי מיידי לישראל תוך ימים ספורים שייועדו לארגון המשימה על כל המשתמע מכך . ההערכה הראשונית שלהם היתה שמדובר בכ400- איש שמחפשים פתרון למצוקתם . היתה זו הערכה מוגזמת . בקרב הקהילה שררו בלבול , מבוכה ופחד , חלק מהמשפחות וחלקי משפחות בעיקר נשים וילדים עזבו באופן זמני את העיר . בסוחומי נשארו משפחות מפורדות , בעלי עסקים וסוחרים שנמצאו בהתלבטות באשר לרכושם . שכן , היה ברור שלא ניתן למכור בתים או רכוש בזמן מלחמה . הלילה עבר עלי במפקדת העיר באחד מחדרי השינה , באחת המיטות של היו"ר סטאלין ... הלילה הראשון עבר עלי במפקדת העיר באחד מחדרי השינה בוילה המפוארת , חוויה מרגשת לכשעצמה - לישון באחת המיטות של היו " ר סטאלין ... אבל החום הכבד והלחות הציקו לי . נאלצתי לאלתר לעצמי פינת שינה קרירה בחדר האמבטיה הספון שיש . ביום השני לשהותי בעיר הוזמנתי לחתונה יהודית שהתקיימה בבית פרטי , היריעה תיקצר מלתאר את העושר הרב והפאר שהתגלו לעיני . החתונה עצמה התנהלה ע " י רב הקהילה בהתאם למסורת והמנהגים במקום . אישית , הרגשתי מוזר ; נסיבות של מלחמה בארץ זרה מזמנים אותי לחופתם של אנשים שאיני מכיר , מאוד התרגשתי . לאחר החתונה השארתי בידי ראש הקהילה לטפל ברישום המשפחות , ולהימצא בקשר שוטף עימם , לרכז את רכושם ומטלטליהם , לאסוף מסמכים וכו י , אני הייתי צריך לצאת לטביליסי לדאוג לעניינים הפורמליים לקראת הנסיעה ארצה . בשדה התעופה הסתבר לי שאין מטוסים לטביליסי . זמני דחק , היה עלי לדאוג לאישורי יציאה ומכס של מאות אנשים , להזמין אוטובוסים ואבטחה צמודה , להזמין מטוסים או אולי אניות ... בצר לי פניתי למנהל שדה התעופה והוא עשה למעני מחווה פנטסטי - נוצר קשר עם מטוס שהיה באוויר , מנהל השדה העביר הוראה לטייס לסטות ממסלולו ולהגיע לסוחומי לאסוף אותי . סטייה של כ200- ק " מ ממסלול הטיסה המקורי , פשוט לא יאומן . בטביליסי הצטרפו אלי שני שליחים , בעבודת צוות מאומצת ריכזנו ניירת ואישורים , העברנו הוראות מדוייקות לגבי המטען שכן עניין המשקל היה יכול להיות בעוכרינו . סיכמנו עם חברת התעופה הלאומית הגרוזינית את הטיסה ארצה , דאגנו לכל ההיבטים הלוגיסטיים וכמובן לכך ששדה התעופה יפעל במועד . כ200- יהודים קיבלו דרכונים ואישורי יציאה . נסיונות של בני מיעוטים אחרים להצטרף אלינו , נדחו על הסף . כל הזמן שמרנו על פרופיל נמוך , לא התבלטנו והקפדנו על חשאיות מירבית היות וחששנו לגורל היהודים מפני שודדים ובוזזים . ה3- בספטמבר נקבע לתאריך הסופי לפינוי , הן משיקולים מדיניים והן מחשש לחידוש הקרבות . סיימנו את הטיפול בתיאומים מול הרשויות , מנהל שדה התעופה הבטיח לנו עזרה בהסעת היהודים לשדה התעופה על מטענם כולל שמירה ואבטחה במקום . יצאנו בשיירה של משאיות עמוסות ואוטובוסים . סה " כ מנתה הקבוצה 175 נפש , גברים נשים וטף שהשאירו מאחור את עברם לקראת עתיד בלתי ידוע ועתה הם נרגשים ומבולבלים . הטענת המטוסים ארכה זמן רב יותר מהמתוכנן , הוטענו 8 ו טון של ציוד ; המטוס הראשון המריא באור יום ואילו המטוס השני נקלע לחשיכה מוחלטת ; בשדה התעופה לא היה חשמל וכך לאורו של פנס שהבאתי מהארץ הצלחנו לסיים את מלאכת הטעינה . כל הזמן ליוותה אותנו תחושת מתח , חלק מהחיילים הגרוזיניים שהיו בשדה היו שיכורים או מסוממים , הם נטפלו אלינו ואיימו עלינו . היו שרצו להצטרף אלינו ולהסתלק מן המקום . רגע לפני ההמראה של המטוס השני ה תעוררו ספקו ת אצל הטייס באשר למשקל המטען שלדעתו חרג מן המו תר זכור לי שממש רגע לפני ההמראה של המטוס השני התעוררו ספקות אצל הטייס באשר למשקל המטען שלדעתו חרג מן המותר והיווה סכנה לטיסה . ערכנו חישובים והגענו למסקנה משותפת שלמרות העומס אין חריגה . תוכו של המטוס העמוס מטלטלין נראה כמחסן כלבו ... סוף סוף המראנו לטבליסי . במקום המתין לנו שליח שדאג לסידורי הקליטה של המתפנים , מילוי טפסים ושאלונים , החתמת דרכונים וביקורת מכס . לאחר ליל שימורים המריאו המטוסים לעיר סוצ'י . בינתיים קיבלנו פנייה מהסוכנות היהודית לסייע לנו בהטסת היהודים ארצה , הסוכנות הזמינה את המטוסים לקו סוצ ' י-ישראל ; לטיסה זו הצטרף אחד מאנשי ואילו אני טסתי למוסקבה . ב4- בספטמבר קבלתי את הידיעה המשמחת שהמטוסים על נוסעיהם נחתו בשלום בישראל . " מאז "מבצע סוחומי הראשון" התקיימו מבצעים נוספים להעלאת יהודים ארצה . כיום נותרו בסוחומי עשרות בודדות של יהודים . לימים נכבשה סוחומי מחדש ע"י האבחזים המורדים . ראיון : ניצה צמרת מוטי כפיר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא