|
עמוד:3
> ש ח » ם אחו * ? ?• על נגס הגמלאים שגערן ב 3-11 . 92 פרשתי לאחרונה , והיתה זו השתתפותי הראשונה בכנס הגמלאים . מה נאמר ומר נדבר ? לראות את האושר השפוך על פני כל ( או כמעט הכל ... (! מסתמא יש חיים אחרי ... וערך החברות מקבל ביטוי נהדר של חיבוקים וקירבה . אחרי הכל , מה נשאר לו לבן אדם חוץ ממשפחה וחברים טובים ? סקירת אלוף ( מיל ( ' מאיר עמית על הפעילויות המגוונות ועל 90 , 000 מבקרים בשנה ( רובם בני נוער ) מרגשת . לא רק אתר הנצחה , אלא שפע של פעילות , שבה מנחילים גמלאי אריות את המורשת המודיעינית לגורי אריות . סקירות מרתקות של פרופ שמעון שמיר , ומזכיר הממשלה אליקים רובינשטיין , על תהליך השלום . שמעון שמיר , בראייה לאחור ובניתוח מעניין על תעוזתו המנהיגותית של אנואר סאדאת , מן החשובים במנהיגי המחצית השניה של המאה ה . 20 מה טוב וקולע יותר מעדות / וידוי של אופוזיציונר חריף בשם עבד אלחק אברהים , שהוציא לאחרונה ספר המעריך מחדש את מנהיגותו של סאדאת ומוצא שסאדאת צדק ב 3 עיקרים חשובים של מדיניותו - הפנייה לארה"ב , שינוי השיטה הכלכלית והשלום עם ישראל . אליקים סקר את המהלכים עד כה בתהליך השלום ושיבח את הסיוע המודיעיני של המערכת ; וכיוון שבקהל יש כאלה הבקיאים ב"מטריה , " הזכיר בחן ובהומור את אותו אדם שחי והתפרנס עשרות שנים מהרצאות על חוויה קשה של שיטפון שעבר , וכשהגיע זמנו לישיבה של מעלה והוזמן להרצות על ניסיון חייו , הוזהר שבקהל יושב גם ... נח . הערב החל במפגש חברים עם תקרובת מעולה . אבי יערי הנחה ביעילות . להקה צבאית "בוסתן ספרדי" הנעימה שירים , ובסיום הערב צפינו בסרט על האיש שלנו בעיראק - יודקיה תאג יר . תגובה לערב החברים בעמותה 4 . 11 . 92 אמש מאוד נהניתי מהכנס השנתי של מל"מ שהיה מאורגן למופת - עד לפרט האחרון . חן חן לך ולכל מי שטרח - יישר כוחכם . אין מה לדבר ששתי ההרצאות היו מבריקות והסרט על יודקה תג י ר היה מאוד מרגש . לא אמרתי מילה על הכיבוד - פשוט מעולה וכרגיל אכלתי יותר מדי ! ומה נשאר - החמודים שבלהקה - שבאמת " ניסו" ולפי כל המושגים היו מאוד בסדר ! מה שהיה בעייתי היה הקהל . חלק ממנו "הצביע עם הרגלים" ( ברחו (! ומי שנשאר , נהנה למרות הדציבלים . מעניין - ככל שמתבגרים שומעים פחות , אבל הרעש מפריע יותר ! בסופו של דבר , אני מניח שכמעט בלתי אפשרי למצוא מופע שיתאים למאורע , למקום ולקהל ! אולי הפתרון הוא לוותר בכלל על החלק האמנותי . כפי שהתחלתי , כך אסיים - היה מעולה ! ההערות בקשר לחלק האמנותי באו רק בניסיון לעזור . כל טוב ושלך כתמיד , אשר . אנדרטה בלתי צפויה הצדעת הוקרה לעוש > ט בסתר שאינם עוד אומרים : אנדרטה , יד זיכרון ללוחמי הסתר . ומי שאינו יודע מראש במה דברים אמורים , מי שלא שמע דבר ממי שכבר היה שם , מצפה להתיצב רכון ראש בפני אבן זכרון . אלא שלא יד של אבן מקבלת את פניך שם . לא זרוע של פלדה בראש גבעה חולשנית מבקשת לספר לך סיפור של עצמה ושכול . היא לא מאותן אנדרטות שאתה חולף לידן בדרכך מהכא להתם והן קוראות לך לעצור , להתבונן , לדעת , להוקיר , לזכור - ולהמשיך בדרך החיים . אל האנדרטה המנציחה את חללי קהילת המודיעין אתה סר במיוחד . האתר קרוב מאוד לדרך מלך , אבל מוסתר מנוף פתוח . והדרך הקצרה אליו הולכת וסובבת , עד שאתה בא בשעריה של אותה אנדרטה , שלא כולה תוגה של שכול , שלא כל מרכיביה שזורים חוטי עצב של אובדן . ואולי בכך כוחה ואיתנות כוונותיה . גם אם שמעת דבר או שניים על המקום המיוחד הזה , תמצא עצמך מופתע מהפרטים והחומרים שעושים אותו למכלול מסקרן , מרתק ומלמד . ועדיין כמעט כל מה שאתה רואה וחווה שם הוא , בסופו של דבר , מעין הצדעת הוקרה לעושים בסתר שאינם עוד . ביניהם אלה שעשו עבודתם באלמוניות מירבית , בבדידות שאינה זוהרת , בעולם של מתח , פחד וגעגועים . ביניהם אלה שהיו מופלאים ומפליאים ונותרו אגדה בקרב מתי מעט היודעים . הרבה סודות עלומים מרחפים שם ורק מי שיודע יכול לגעת בהם באצבעות רוחו . הרבה שמות חשופים שם , חקוקים באבן הגלויה . אבל ישנם שמות שלא תפגוש שם , שמות שטרם הוסר מהם הלוט . מסך הסוד עדיין מחפה עליהם ורק סיפורי הסתר , שלא תשמע אותם , חולקים להם מעט מן הכבוד שהם ראויים לו . אתה פוסע שם במבוכי האבן , בחצרות ההנצחה , שכל אחת מהן מיצגת תקופה בתולדות המדינה וכל אחת מהתקופות הללו רוויה מלחמה , דם ושכול . אתה פוסע שם והשמות מדברים אליך מקירות אבן הכורכר . ומי שיודע מה מסתתר מאחורי השמות , קורא גם אירועים , מבצעים ופה ושם , מעשים מופלאים של תבונה , תושיה , חרוף נפש והקרבה . מחצר אבן אחת לשנייה אתה הולך , קורא שמות ושומע קולות רחוקים הבוקעים מתהומות עלומים . מרכז למורשת המודיעין - זה כינויו של המכלול הזה , המבקש להנציח את לוחמי הסתר ולהנחיל את תודעת המודיעין ותרומתו לבטחון ישראל . אתר מסקרן מעצם מהותו , לא שיגרתי , מרשים במבניו ומפעלותיו . מומלץ ביותר לביקור . אתה סובב בו עם תחושה של יראת כבוד מסוימת לכל מה שהוא מבקש ליצג , עם טעם של סוד שנחשף גבול המותר . מכאן חצרות הזיכרון ומכאן האמפיתאטרון , אולמות הלימוד , מוזיאון זוטא , תצוגה אור קולית מרתקת , ארכיוני זיכרון , ספריה . מקום עם לא מעט פתיחות , המיצג מעשים של סגירות . ומעל פורטת הרוח בצמרות האקליפטוסים עצים גדולים , המטילים פיסות צל על חצרות הזיכרון , העשויות מבוכים מבוכים . ואתה ניצב שם דומם , זוכר וחולק כבוד לאלה ששמותיהם חקוקים שם באבן . ואחר כך גם לאלה שהגו את הרעיון והקימו את המכלול הזה כפי שהוא ... מנחם תלמי מזכיר הממשלה אליקיס רובינשטיין סוקר את תהליך השלום
|
|