יחסי גומלין בין קברניט לראשי השירותים

עמוד:11

ואש המוסד וראש אמ " ן לשעבר אלוף ( מיל ( ' מאיר עמית ? "הקברניטים אחראים גם אם המודיעין טעה ? אחריות אינה ניתנת לחלוקה " " צריך שני גופי מחקו שיכינו חומר לצורך קבלת החלטות , גוף אחד במישור הפוליטי צבאי וגוף אחר במישור החברתי כלכלי " סוגיית יחסי הגומלין בין המודיעין לקברניטים היא אחת הסבוכות , שכן היא נוגעת ללב ליבה של הבעיה : כיצד משתלב המודיעין בתהליך קבלת ההחלטות - כך קובע מאיר עמית , לשעבר ראש אמ " ן וראש המוסד . סוגייה זו סבוכה וגם חשובה ולכן נוהג עמית מדי פעם להרצות בנושא בפני פורומים מורשים . ביקשנו את הארותיו בעת שיחה במשרדו בר '' ג , בין עיסוקיו חובקי העולם . " התופעה שהקברניטים תוקפים תכופות את המודיעין קיימת . כך עשה לאחרונה פרס וכך עשה בשעתו רבין ז"ל . אני טוען כי המדינאים אינם מבינים את המהות של עבודת המודיעין , כלומר , את מגבלותיו וגם את דרך פעולתו . " לצורך הבנה יותר יסודית מצד המדינאים מן הדין שיראו תמיד לנגד עיניהם את שלושת הרבדים של עבודת המודיעין ; רובד ראשון עוסק בתשתית הסטאטית - תמונת המצב הבסיסית , המושגת למשל , בעזרת לוויינים או האזנות . רובד שני מטפל בשילוב הדיווח על התנועות בשטח - זהו החלק הדינאמי בפעולת המודיעין . הרובד השלישי הוא ףקשה ביותר - חיזוי הכוונות של יעדי המעקב . הקושי גדול בעיקר כשמדובר במדינות ששליטיהן רודנים בלתי צפויים במעשיהם , שלעתים הם עצמם לא החליטו מראש מה בכוונתם לעשות . " עמית מביא דוגמא , "נאצר שליט מצרים לא חזה איך יתפתחו העניינים ערב 'מלחמת ששת הימים ' ולכן לא ידע מראש כיצד יפעל . " עמית אוהב לצטט מדברי שרמן קנט : "המודיעין לעולם לא יהיה טוב יותר מן השימוש שנעשה בו . " כלומר , הרבה תלוי במה שעושה המודיעין כדי שיוכל להשפיע בפועל . " אני סבור , כי עדיף שהמודיעין ישפיע מאשר שיוכל לומר , צדקתי - לאחר מעשה , " בעניין זה הוא מדגיש בעיה נוספת - כיצד להציג לקברניט את תמונת המצב . יש שלוש רמות : א . זה המצב ואלו העובדות . ב . יש כמה אופציות שנובעות מהעובדות הללו . ג . אני ממליץ על אופציה זו או אחרת . " היה לי פעם ויכוח עם ראש , " C . 1 . A " -T \ נזכר עמית , "הוא הסביר כי לעולם אינו ממליץ לדרג המדיני מה לעשות , אלא רק מביא עובדות ונותן אופציות . אני טענתי , כי מן הדין שהמודיעין גם ימליץ . הרי בסופו של דבר , האחריות נוכלת על הקברניטים והאחריות אינה ניתנת לחלוקה . אבל אצלנו לא פעם , כאשר יש ועדות חקירה , המסקנות אינן נוגעות בקברניטים . זה לא בסדר , שהרי הקברניטים אחראים גם אם המודיעין טעה . ראה למשל את מסקנות "ועדת אגונט " לאחר מלחמת יום כיפור . מצב זה נובע לא פעם מן העובדה הכפולה שחברי ועדות החקירה מתמנים ע " י הקברניטים עצמם ומלכתחילה ניתנות לוועדות החקירה הנחיות בסיסיות שמכוונות אותן למסקנות הללו . " ש : נראה לי שיחס * האמון בין המודיעין והקברניטים לא תמיד עומדים במבחן . rporv" - למדינות אחרות המודיעין שלנו עובד בהרמוניה טובה יותר עם המדינאים . כמובן שהרמוניה זו תלויה הרבה באישיות של ראשי זרועות המודיעין השונות . לקירבה בין ראשי המודיעין לקברניטים יש יתרונות וחסרונות כאחד . מצד אחד , הכרחית קירבה אישית , נאמר ' כימיה , ' בין השניים . בלי זה לא מגיעים למאומה . מהצד האחר , תלות של ראש מודיעין בקברניט על חשבון עצמאותו עלולה לגרום במשך הזמן לטשטוש תחומים בקביעת הקונספציה של הדרג המדיני . לעומת זאת , ניכור ביניהם אינו מאפשר כלל עבודה משותפת . אני אישית יכול להעיד כי לפני "מלחמת ששת הימים " היה שיתוף פעולה ושילוב בין המודיעין והדרג המדיני . כל בוקר היינו יושבים דנים ומתייעצים . " ש : קיימת הבעיה של היקף וצורת הזרמת המידע לקברניט ? - "כן , יש ברירה בין העברת חומר גולמי למסירת חומר מעובד ומסונן . הקברניטים בדרך כלל אוהבים לקבל חומר גולמי . מאלה שאני מכיר בלט בעיקר משה דיין ז"ל . הם די אוהבים אפילו רכילות לשמה . בהעדפה זו יש לעתים סיכון , משום שזה עלול להטות את ההחלטות לכיוון לא נכון , או להוביל את הקברניט להתייחס להיבטים משניים ולא חשובים . אבל בעיה חמורה עוד יותר קיימת באם מתקבל מידע שסותר את השקפת עולמו של הקברניט והוא מקבלו בקרירות ובמורת רוח . באורח כוללני , אני סבוו , כי על הפוליטיקאים להבין טוב יותר את עבודת המודיעין שאיננה רק איסוף והעברת מידע אלא גם כלי להשגת מטרות ממלכתיות ויישום דרכים להשגתן . כדוגמא אזכיר את עבודת המוסד בהמשך הנוכחות שלנו באפריקה גם לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים , או את הנוכחות במרוקו לקראת פגישת דיין-תוהמי שסללה את הדרך לשלום עם מצרים . זוהי טעות בסיסית לצפות שזרועות המודיעין יהיו בבחינת נביאים . ש : האס יש או היתה פוליטיזציה של זרועות המודיעין ? - "זוהי אצלנו בעיה תיאורטית בלבד שמתמקדת בשאלה אם גורמי המודיעין הם "מטעם . " אבל כאמור , אצלנו לא היה עד היום דבר כזה . " ש ; מה עמדתך לנבי הקמת דרג ביניים בבחינת ייעוץ , בין המודיעין לקברניט ? - "אני מתנגד ליועץ לענייני מודיעין ליד הקברניט , בעיקר משום שאין לו סמכויות . גם לוועדה לשירותים חשאיים שפועלת אצלנו אין שיניים . לעומת זאת אני גורס כי כדאי שיהיה מישהו בדרג של סגן שר במשרד ראש הממשלה אשר יטפל בנושאי מודיעין ואז יהיו לו גם סמכויות ואחריות כנדרש . " ש : מה לגבי ההמלצות שהיו כלולות בסיכומים של ועדות החקירה לדרג הביניים ? - "ההמלצות היו בעיקר בשני מישורים : א . למנות יועץ לענייני מודיעין לרה " מ ב . לאזן את היחס בין אמ"ן לגופים אחרים בעיקר בשטח המחקרי . בשני הנושאים - לא הוגשמו ההמלצות כלשונן וכרוחן בעיקר מפני נובמבר 1963 . ביקור של רה " מ לוי אשמל ז " ל ביחידה טכנולוגית של אמ " ן . קיצוני משמאל - מאיר עמית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא