|
|
עמוד:12
מונחי מפתח בספר משלי ספרות החכמה מיוחדת לא רק בנושאים ובצורות ספרותיות , כפי שראינו לעיל , אלא גם באוצר המילים האופייניות לה . החוקר וייבריי קבע רשימה של מילים וצירופי מלים ( אגרון ) האופייניות ללשון החכמה המקראית . לאחרונה הושלמה הרשימה על ידי ל שצ ' ופק . ? מילים השייכות לאגרון החכמה ניכרות בתכונות הבאות : ו . מילים המופיעות רק בספר משלי , איוב ו / או קהלת , ואלה הן : ( הפועל ) "אלף " ( בבניינים קל ופיעל , ( חסר לב , עצל , תרזבלות , דברי חכמים , חדרי בטן , חרוץ , אשת כסילות , פרי פי איש , תכן לבות , ארך אפים , קר רוח , קצר אפים , קצר רוח , איש * חמה T " / חמות " ( ומונחים נפרדים לו : בעל חמה , T" T" גדל T : חמה , T" בעל T הנאום הדידקטי . זהו נאום הנאמר בלשון שירה והמשתרע על יחידות ספרותיות גדולות יותר . לכאן שייכים דברי החכמה המוגשמת בפרקים א ( כ-לג , ( ח ( א-לו ו ט ( א-ו ;( ואף נאום האם המזהיר נגד חברה רעה ( א , י-יט . ( הסיפור הדידקטי . זהו סיפור המסופר בגוף ראשון , והדגש בו הוא על הנסיון האישי . המספר מבקש ללמד לקח את שומעיו . עם דגם זה נמנה תיאור האשה הזרה המובילה את הנער לאבדון ( ז , ו-כג ) וכן הזיכרונות שמעלה החכם מימי נערותו , בהיותו קונה דעת מפי הוריו ( ד , א-ד ;( אף תיאור גורלו המר של העצל שייך לצורה ספרותית זו ( כד , ל-לד . ( כל הצורות הספרותיות , המכונות בשם "משל" בספרות החכמה , מבוססות על ניסיון חיים ומכילות מוסר השכל , הן נאמרות בלשון השירה ומעוצבות באמצעים סגנוניים אמנו תיים שמטרתם להקל על זיכרון השומע . אחד האמצעים הסגנוניים הבולטים בספר משלי הוא מבנה התקבולת . הפתגם נחלק על פי רוב לשתי צלעות המקבילות זו לזו . שלושה סוגי תקבולת בפתגם : תקבולת נרדפת , ניגודית ומשלימה . והרי כמה דוגמאות : . 1 תקבולת נרדפת ( שבה שתי צלעות הפסוק מביעות רעיון זהה : ( "ישמע חכם ויוסף לקח , ונבון תרזבלות יקנה" ( א , ה ; ראה גם ב , ב ; ג , א , יא , יג ועוד . 2 ;( תקבולת נ » גוד » ת ( שבה שתי צלעות הפסוק מביעות רעיון מנוגד : ( "כבוד חכמים ינחלו , וכסילים מךים לןלון " ( ג , לה ; ראה גם יד , א ; טו , א ועוד . 3 . ( תקבולת משלימה ( שבה שתי הצלעות משלימות זו את זו מבחינה תוכנית : ( "אל תתהלל ביום מרור , כי לא תדע מה ילד יום " ( כז , א ; ראה גם כח , כב ; כט , א ועוד . ( הפתגם בספר משלי : סגנון ודגמים . כדי להקל על הבנת הלומד ועל זיכרונו השתמשו החכמים באמצעי עזר שונים כמו : הדימוי , ההשוואה , היתרון , פירוט טור מספרי ושאלה רטורית . בהתאם לכך אפשר להבחין בספר משלי בסוגי פתגמים אחדים על פי הפירוט הבא : . 1 פתגם דימויי : פתגם הבא לדמות בין שני דברים בנוסח : א כמו ב , כמו ב כך א . דוגמאות : "כצרור אבן במךגמה , כן נותן לכסיל כבוד " ( כו , ח , ( "ככלב שב על קאו כסיל שוגה באולתו " ( כו , יא ; ראה גם י , כו ; כה , יג . 2 ? . ( פתגם של שוויון : פתגם המורה על שוויון בין שני דברים , אך שלא כסוג הקודם איננו מחברם באמצעות מילה המורה על דמיון ( כ או כמו , ( אלא מעמידם זה בצד זה : "נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם " ( יא , כב ;( "הדלת תסוב על ציךה , ועצל על מטתו " ( כו , טו ; ראה גם כה , כה . 3 ? . ( פתגם של יתרון : פתגם הבא להורות שתכונתו של נושא ההשוואה ( א ) יתרה ועולה על זו של המושווה אליו ( ב : ( "טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר " ( כח , ו ; ראה גם יז , א ; כב , א ; כז , ה ועוד . ( . 4 פתגם מספרי : פתגם המציג הקבלה בין שני מספרים בטור עולה . בצלע אחת של הפסוק יצוין מספר n ובצלע השנייה מספר , 1 + x תוך פירוט סדרה כלשהי של תופעות או עצמים שכלל מסוים חל עליהם . יש להניח כי פתגם זה נועד להקל על התלמיד את זכירת התופעות המפורטות בפתגם . לדוגמ אות ראה להלן ו , טז-יט ו-ל , טו . . 5 ? שאלה רטורית ( או פתגם האבסורד : ( דגם זה בא להצביע על תופעה פרדוקסלית , המנוגדת לסדר הנכון או המביעה עובדה הידועה לכל . לדוגמה , תמה החכם שדווקא בידי הכסיל , החסר תבונה " ) לב" בלשון המקרא , ( נמצא המחיר לרכוש חכמה ( יז , טז ;( במקום אחר מובעת המוסכמה שההולך על אש נכווה , ולפיכך גם הנואף סופו שיבוא על עונשו ( ו , כז-כט . ( החידה . המונח "חידה " מקביל בכתובים המקראיים למונח " משל" ( א , ו ; ראה גם יחזקאל ז , ה ; תהלים מט , ה ; עח , ה [ מזמורי חכמה . ([ החידה היא אחת מצורות המשל . החכם בספר משלי דובר בחידות , בדומה לפטרון החכמה , המלך שלמה , שמלכת שבא באה לנסותו בחידות ( מלכים א י , א . ( על דניאל , שהיה גם הוא חכם , נאמר שהיה בעל רוח נעלה ודעת ותבונה לבאר חלומות ולהגיש חידות ולהתיר בעיות ( דניאל ה , יב בתרגום לעברית . ( המילה "חידה " בעברית שאולה מ '' אחידה " בארמית , ושתי הצורות מבוססות על השורש השמי : אחד , שמובנו תפש , אך בבינוני פעול בארמית משמעותו - סתום ; כלומר , דבר בלתי מובן הטעון ביאור . כך דבר האל מתגלה לנביא בחידה , כלומר בחזון ובחלום ( במדבר יב , ו , ( בניגוד להתגלותו למשה , אדון הנביאים , שעליו נאמר "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת הי יביט" ( שם , ח . ( בספר משלי לא השתמרו חידות אותנטיות , אם כי יש חוקרים האומרים שהדגם של הפתגם המספרי התפתח מהחידה ומהווה למעשה מענה לה . אחרים סוברים כי המשלים בני שתי הצלעות המק בילות התפתחו ממשלי חידה בני צלע אחת - והשורה השנייה איננה אלא מענה לצלע הראשונה . דעה נוספת היא כי השאלה הרטורית , המופיעה בספר משלי , קשורה בדגם החידה . כך או כך , קיימת רק חידה אחת של ממש במקרא , והיא זו המופיעה כמשחק שעשועים במשתה החתונה של שמשון ( שופטים יד , יד . (
|
|