|
|
עמוד:11
שורה אחת , החוזרים בספר משלי כשהם חוברים לחצאי פתגמים שונים , הם שרידים של פתגמים עממיים ; השווה טו , לג : "יראת 1 ? ה י מוסר - חכמה , T : T ולפני " 1 ? כבוד : T ענוה " - עם יח , יב : " לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה . " וכן י , ח.- "חכם לב יקןח מצות ואויל שפתים ילבט" עם י , י : "קרץ עין יתן עצבת , ואויל שפתים ילבט " ( וכן י , ב עם יא , ד ועוד . ( דברי הוראה . לשונות תוכחה ואזהרה של אב לבן , או מורה לתלמיד , מכונים גם הם בלשון ספרות החכמה משלים . הם מופיעים בעיקר בקובץ הראשון ובקובץ השלישי של ספר משלי ( א-ט ; כב , יז-כד , כב . ( ההוראה מאופיינת בפנייה ישירה בלשון ציווי נוכח ומלווה בלשונות אזהרה ובמשפטי סיבה ( דיון מפורט בדגם זה ראה במבוא לקובץ הראשון . ( ספר משלי הוא אחד מספרי החכמה כמקרא . לא ברור מי חיבר אותו ומתי נתחבר . בראש הקובץ החמישי של הספר ( כה , א ) נאמר " : גם אלה מ ^ ל > שלמ י ה אשר העתיקו אנשי ar ea מלך יהודה . " כתוב זה מלמד כנראה שבימי חזקיהו מלך יהודה 726 - 697 / 6 ) לפה " ס ) היתה כבר מהדורה קיימת ( אולי חלקית ) של ספר משלי , ומקצת המשלים יוחס ! כאותה עת לשלמה המלך , בנו של דוד מייסד השושלת . שמו של חזקיהו נשתמר גם בכתובות חוץימקראיות ובהן " כתובת &( m ? ( כתמונה , ( המתארת כנראה את מסעו של סרגון השני מלך אשור לפלשת וליהודה 712 ) לפה " ס . (
|
|