|
|
עמוד:9
התהוותו של ספר משלי במאה הקודמת רווחה בקרב חוקרי המקרא ההשערה שיש לייחס את ספרות החכמה לשלב המאוחר ביותר בהתפתחות הספרות המקראית . ספרות החכמה , לדעתם , באה לעולם לאחר יצירת התורה והנבואה . זמנו של ספר משלי נדחה אפוא לימי בית שני . ? התגליות הארכיאולוגיות בראשית מאה זו , ובייחוד פרסום חיבורי חכמה ממצרים וממסופוטמיה , שיש להם מקבילות לספרות החכמה המקראית , הביאו לשינוי בהערכת הדברים . מסתבר כי אמות המידה שנקטו החוקרים לקביעת קדום ומאוחר בחקר ספרות המקרא אינן עומדות בפני הביקורת . כך למשל הדעה , שספרות החכמה התפתחה מהדגם של פתגם פרוזאי קצר ותמציתי לפתגם ספרותי , הבנוי בתקבולת הצלעות , וזה התרחב ליחידה ספרותית גדולה יותר של נאום אב לבן בקובץ א , או שיר "אשת חיל" בקובץ ט - איננה עומדת בפני הביקורת . דווקא בהוראות החכמה המצריות הקדומות , שראשיתן באלף השלישי לפה " ס , רווח הדגם של נאום המשתרע על פני שורות אחדות , ואילו בהוראות הדמוטיות , המתוארכות למאה ד ' לפה " ס ואילך , רגיל מבנה של שרשרת פתגמים קצרים , המעוצבים בתקבולת הצלעות . כמו כן , בהוראת אימנ מ א ' פת , שחוברה כנראה במאה י"ב לפה " ס , אנו מוצאים נאומים זעירים המשובצים בפתגמים שנועדו לחזק את טיעוני הדובר . ? ספר משלי הוא לקט של פתגמים ומשלים ממקורות שונים . על כך מעידים הפתגמים החוזרים בקבצים השונים ללא שינוי ( ראה , למשל , יד , יב ; טז , כה ) או בשינויים קלים ובחילופי מילים ( ראה , למשל , כא , ב ו-טז , ב ; כב , ג ו-כז , יב ) וכן פתגמים המורכבים מצלע אחת זהה וצלע שנייה שונה ( ראה למשל טו , לג ו-יח , יב ; י , ח ו-י , י ? . ( כיום רווחת בקרב החוקרים הדעה כי הקבצים הקדומים ביותר הם השני והחמישי . הקובץ השלישי חובר כנראה בתקופה הקד ם גלותית בשל זיקתו להוראת אימנ מ א ' פת המצרית , וכן גם הקובץ הרביעי הנספח לו ; ואילו הקבצים המאוחרים ביותר הם הראשון ( א-ט , ( שבו מופיעה הדמות המוגשמת של החכמה ויש בו מהשפעת הנבואה המקראית , והאוסף האחרון , אשת חיל ( לא , יא-לא , ( המשקף כנראה את מעמד האשה בימי בית שני . ? שלושה קבצים בספר משלי ( הראשון , השני והחמישי ) מיוחסים על פי כותרתם לשלמה . אין כל אפשרות להוכיח או לשלול טענה זו . אולם יש ראיות לכך כי ראשיתה של ספרות החכמה אכן כרוכה בחצרו של המלך שלמה ( עיין "עולם התנ " ך , " מלכים א , ג-יא , בעיקר ה , ט-יז ; י א-י ; י , כג-כד ? . ( בימי שלמה נוצר לראשונה מגע עם תרבות מצרים , והדבר בא לידי ביטוי במישורי חיים שונים : פוליטיקה , כלכלה וניהול , למשל , נישואין עם בת פרעה , בניית ערי רכב ומסכנות , משלוח ספינות דרך ים סוף להביא דברי מותרות כדרך הפרעונים , הקמת פקידות מסועפת ועוד . אפשר להניח שחצר המלך בירושלים הושפעה גם מעולם היצירה והרוח המצריים , שהרי כאשר בא הכתוב המקראי לפאר ולהלל את חכמת שלמה , זו מושווית לחכמת מצרים במלים אלה : "ותךב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים" ( שם , ה , י ? . ( פון ראד , ובעקבותיו חוקרים רבים אחרים , משייכים לחצר שלמה גם את חיבור סיפור יוסף ( בראשית לז-נ , ( שמצויים בו רישומים מצריים רבים . יוסף , לדעתם , הוא דוגמה לחכם פקיד אידיאלי , שבו מתגלמות כל התכונות המשובחות בפי החכמים בחמשת הקבצים הדידקטיים של ספר משלי . ? שמו של מלך נוסף , חזקיה , כרוך גם הוא בחיבור ספר משלי : על הקובץ החמישי נאמר : "אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהוךה " ( כה , א . ( קשה לרדת למשמעות המילה " העתיקו . " האם הכוונה לפרסום מחדש של משלי שלמה כפי שנכתבו לראשונה , ללא שינוי , או לליקוט מתוך ספר משלים של שלמה שהיה רחב יותר . על כל פנים מסתבר שכבר בימי חזקיה יוחסו המשלים שבילקוט זה לשלמה . ? מה היה סדר הצטרפותם של הקבצים לספר ? סביר להניח כי סדרם בספר הוא גם סדר הצטרפותם ההיסטורי . כלומר , בראשונה נכללו בספר שני הקבצים הראשונים , המיוחסים לשלמה , וכן הנספח של ךבךי חכמים ( קובץ ג . ( אחריהם הוסיפו את הקובץ הנספח לדברי חכמים ( קובץ ד ) ואת קובץ ה , המיוחס גם הוא לשלמה . כך ניתן להסביר מדוע אין קובץ זה מופיע שלישי , אחר שני הקבצים הראשונים שיוחסו לשלמה . לבסוף צורפו פרקים ל-לא ; ההקדמה א , ב-ז נוספה כנראה אחרונה . ? ידו של העורך האחרון ניכרת בהתוות אחידות לספר , שבאה לידי ביטוי בפתיחתו ובסיומו . המבוא א , א-ז הוא מבוא לכל הספר ומיועד לפרוש את מטרתו לפני קוראיו ( ראה הפירוש לפסוקים אלה . ( החלק החותם את הספר , שיר "אשת חיל" ( לא , יא-לא , ( מקביל לחלק הפותח את הספר : האשה האידיאלית היא בעלת קווים משותפים עם דמות החכמה המואנשת בפרקים א-ט . היא דוברת חכמה , היא יראת הי , היא יקרה מפנינים ועוד ( ראה הפירוש לפרק לא . ( גם הוספת החיבורים השייכים לחכמים זרים ( ל , א-לא , י ) יכולה להיות פרי ידו של העורך המאוחר . חיבורים אלה מופיעים בסוף הספר לאחר משלים המיוחסים ליוצרים עבריים , כדי להדגיש את עליונות שלמה על חכמת עמים אחרים . ? סביר להניח שהמועד הקדום ביותר האפשרי ( הגבול התחתון ) לפרסום ספר משלי שבידינו הוא מאה ח ' לפה " ס , בימי מלכותו של חזקיהו מלך יהודה . בימיו התקיימה פעילות חכמתית בחצר המלך , כפי שמעידים הכתובים הבאים : בכותרת של פרק כה מופיעים , כאמור , אנשי חזקיה כמעתיקי משלי שלמה ; בספר ישעיה מיוחס לחזקיה חיבור מזמור ( לח , הספקנית והפסימית המנשבת בהם רחוקה מרוח החכמה הדי דקטית , המנשבת בחמשת הקבצים הקודמים להם . קובץ ט ( לא , י-לא . ( הכותרת : "אשת חיל . " שיר בסדר א " ב ( אקרוסטיכון ) בשבח האשה החכמה . לאשה זו מיוחסות כל המעלות שהחכמים משבחים בחמשת הקבצים הראשונים ( א-כט : ( חריצות , נדיבות , יראת הי , חכמה וכבוד .
|
|