|
|
עמוד:11
נרגשת , בכתב ובעל פה ותמיד באותה מידה של פתטיות פואטית , בכל המאבקים לשחרור לאומי ולשוויון זכויות אזרחי וחברתי , בלי להתחשב במידת המעשיות של קריאותיו : ממקום גלותו הוא הביע הזדהות מעמדית עם פועלי ארצות הברית שהתאגדו לראשונה בארגון פועלים , קרא לצאר הרוסי ניקולאי לחמול על פולין , תקף את הכס הקדוש שבוותיקן , עמד לצדן של איטליה , אירלנד , יוון , קובה ומקסיקו שנאבקו על עצמאותן , לא היסס לגנות אף את ויקטוריה מלכת אנגליה בעת שבשטחה מצא מקלט — בגין קבלת הפנים הידידותית שערכה לנפוליאון השלישי שנוא נפשו . הוגו קרא לארצות הברית לחון את ג'ון בראון , מתנגד העבדות האמיץ , שנידון למוות בעוון התקוממות מזוינת . לאחר שבראון הוצא להורג בתחילת דצמבר , 1859 הוגו השיב לעורך העיתון " הקדמה" s ") ט (" Le Progr מפורט או פרנס בירת האיטי , הרפובליקה השחורה הראשונה שהביעה הערכה לניסיונו להציל את בראון : " מכיוון שיש לכולנו אב אחד , אנחנו כולנו אחים . המשיכו נא
|
|