|
|
עמוד:8
הרוויח הון ממכירת ספריו והשקיע את כספו בתבונה . לא הייתה לו אידאולוגיה פוליטית ברורה ובוודאי שלא מוצקה . הוא הונע תמיד על ידי רגשותיו ורגישותו כאמן , כאדם וכיוצר . וכך , אף שבצעירותו היה בעל השקפות ימניות שמרניות ותמך במשטר המלוכני , הוא שינה את דעתו והצטרף לשמאל הרפובליקני הרדיקלי . לאחר כינונה המחודש של הרפובליקה במהפכת , 1848 הוגו נבחר לאסיפה הלאומית כציר מטעם העיר פריז והמשיך להביע דעות חברתיות והומניסטיות בעלות נופך רומנטי . הוא הרבה לנאום נאומים חוצבי להבות נגד העוול החברתי ובעד אחווה כלל אנושית והגשמתם הלכה למעשה של עקרונות הרפובליקה — " חירות , שוויון , אחווה" — לא רק בצרפת אלא באירופה כולה . בארצות הברית הוא ראה דוגמה ומופת למדינה נאורה היכולה לשמש מודל לאחדות כלל אירופית , רעיון נבואי שעליו הרבה לחזור בנאומיו ובכתביו . הוא לא הסתפק בהתייחסות לענייני פנים אלא הקיף בהשקפותיו , בנאומיו וברשימותיו את תמונת המצב העולמית וניסה להשפיע עליה במילים .
|
|