|
|
עמוד:13
שני כיסויי ראש . משב רוח או פיזור נפש עלולים להסיר את הראשון , ואי-נעימות כלשהי תתעורר אם ייאמר שמו של האל ( יבורך שמו (! מול ראשו הגלוי של יהודי ! בצ'טהאם פקח בן לווייתי את עיניו . הן היו יפות . הבחור שלי אולי הגיע מגליציה , אך עיניו הגיעו ממקום הרבה יותר רחוק . בתוכן שכן עדיין המזרח . הנתין הפולני שלף את התלמוד שלו ממזוודת העץ ושקע במילים העבריות . האנגלים שהסתובבו במסדרון הביטו מזועזעים בנוסע . גם מי שמשתייך לעם חובב מסעות לא ראה עדיין הכול . בייחוד הפעייעס . אלה הותירו אותם כמי שקיבלו אגרוף בבטן . עד מהרה היה הרבי מוקד משיכה . מי שגילו אותו הפנו אליו את תשומת הלב של שכניהם . והסקרנים עברו שוב ושוב ליד מקום מושבנו , על פניהם ארשת של אדישות מדומה . בחור גס רוח הזדקף ושאל אותם : " מה אתם רוצים , רבותי " ? אבל כשאדם מחפש אחר אלוהים באמצעות אותיות דפוס מוזרות , האם פנויה דעתו ליצורים טפשים שכאלה ? הרבי , רגוע , " ליחך" את כתביו , שפתיו עסוקות כשפתיו של ארנב מכרסם . הנה לונדון . שני גברים לבושים בסגנון אירופי המתינו לנוסע שלי וקידמו את פניו בלי להסיר את כובעם . הם בירכו אותו לשלום בכתפיהם , בצווארם , ברעד נחיריים ובריקוד גבות . השלישייה החלה לשוחח ובאופן טבעי גם לנוע . ידי הרובוט שלהם התוו באוויר את מחשבותיהם . מחוות הגוף הן למעשה כלי הביטוי של בני ישראל . היהודי מתבטא באמצעות אצבעותיו לא פחות מאשר באמצעות לשונו . כגידם , יהיה ללא ספק חצי אילם ! הם התעלמו מהמוניות , יצאו מהתחנה והחלו לצעוד . אחד מהאירופים סחב את התיבה . הרבי נשא את תלמודו תחת
|
|