|
|
עמוד:12
סלעי הטורון יצרו את התשתית לעיר העתיקה ואין זה מקרה . הטורון מספק את אבני הבנייה הטובות ביותר , השכבה התחתונה של הסנון היא שכבת "מלכה" ( מלכותית , ( במחשופים הסלע יוצר מתלולים בגובה של 10 מ' ויותר . הוא משמש כמוביל המים העיקרי . בהרי יהודה מופיעים רוב המעיינות הגדולים בשכבת המלכה . האבן רכה יחסית וקלה , על כן , לחציבה ולסיתות , אך כשהיא חשופה לאוויר ולגשמים היא הופכת לקשה ביותר . היא מתאימה באופן מיוחד לבנייה מונומנטלית , וממנה נבנו המקדש , ארמונות המלכים , חומות העיר ובנייני יוקרה אחרים ( מכאן שמה הערבי . ( היא נחצבה בעיקר צפונית לעיר העתיקה - במיוחד ב"מערת צדקיהו . " השכבה העליונה , הקרויה "מיזי חילו" ( ה"מתוקה ( " מצויה ברובה של העיר העתיקה ובאזור שמצפון לה . בעיר המזרחית , צפונית לחומה , מצויות מחצבות רבות של אבן זו , ויתכן שיש קשר בין שכיחותה הרבה לבין מיקומה של ירושלים . אזור הסנון מצוי במדרון של רכס ההרים שממזרח לנחל קדרון ומכסה גם את ראש הרכס , וחלק גדול של המדרונות המזרחיים היוצרים את מדבר יהודה . אבן זו אינה מתאימה לבנייה , היות שהסלע איננו מספק תשתית יציבה . האבן עצמה פריכה ואיננה אחידה בהרכבה . לכן היא תחמה את התפשטותה של ירושלים מזרחה לנחל קדרון , לעומת זאת , בשל אופיו הפריך של הסלע , קל היה לחצוב בו מערות וקברים , ועל כן הוא שימש מאז ומתמיד כמקום לקבורה . עיצוב נופה של ירושלים בעוד שההתפתחות הגיאולוגית קבעה את צורות הנוף ואת המסלע , עוצבה הטופוגרפיה על ידי כוחות בליה , בעיקר גורמים הידרוגרפיים כגון נחלים . בירושלים העתיקה הגורם המעצב העיקרי ( ואולי היחיד ) היה נחל קדרון , בעוד שבצד המערבי היה נחל שורק הגורם הדומיננטי , שמילא תפקיד חשוב בעיצוב פני העיר . נחל קדרון הוא בעל אגן ההיקוות הגדול ביותר מבין הנחלים היורדים לחוף הצפוני מערבי של ים המלח , ובעל ההשפעה המורפולוגית הרבה ביותר בצפון מדבר יהודה . כוחות הביתור והעריצה הרבים נובעים מהפרש הגבהים של יותר מ 1 , 200 מ' על פני מרחק של 22 ק"מ . הביתור מואץ עוד בשל הסלע הרך של חוור וקרטון סנוני שבהם התחתר הנחל . לאחר שהנחל התגבר על הסלעים הגירניים , הוא יצר קניונים תלולים ומפלי מים , בתהליך החתירה לאחור ( שהתחזק עם נסיגת "ימת הלשון , " שקדמה לים המלח ושמפלסה היה גבוה בכ 200 מ' מזה של ים המלח , ( הגיע נחל קדרון אל מעבר לפרשת מים קדומה בין ים המלח לים התיכון , פרשת מים זו עברה בעיקר קרוב לשוליים המזרחיים של במת הרי יהודה באזור ירושלים . יש להניח שהיא עברה על שיא הרכס של הר הזיתים , בגובה של כ 830 מ / בדומה להרים שממערב לירושלים . בשל כוח הסחיפה של נחל קדרון , החזק יותר מזה של הנחלים שממערב לירושלים
|
|