|
|
עמוד:12
ואת עקבותיהם אנו מוצאים אפילו בסיני . השבטים הפולשים שרפו את הערים והמבצרים הנבטיים בנגב והשתלטו על מקורות המים , במקום שחקקו את כתובותיהם וסמליהם . נדמה שבכך בא הקץ על ממלכת הנבטים . אולם לא כך היה הדבר . על מנת לקיים מערכת כלכלית עצמאית , ביכרו הנבטים לטבוע מטבעות כסף , כמנהג הממלכות הגדולות בעולם העתיק . על מנת שהכסף ירכוש את אמון המשתמשים בו , חייבים היו מנפיקיו לדאוג לכך , שתהיה בו כמות כסף הדומה לזו המצויה בדינר הרומי , או בדרכמה היוונית . ואמנם כך עשו כל זמן שהיה כספם בשימוש בינלאומי . ואולם , מעת שהכלכלה הנבטית התנתקה בהדרגה מן הכלכלה העולמית הוחלף הכסף במתכות זולות יותר , ומתכולת כסף של קרוב ל 100 ° / 0- בשיאה , ירדה התכולה בתקופת השפל ל 20 ° / 0- בלבד 73-50 ) לסה"נ . ( בשנת 70 לסה"נ עלה על כס המלוכה אחרון מלכי הנבטים , שזכה בתקופת שלטונו בתואר "מחיה ומושיע עמו , " ולא בכדי . הוא עשה ככל שיכול היה כדי לחלץ את הנבטים מן המשבר . הוא חיזק את הסלע הנבטי ( עד כמה סמלי שם זה , (! ותכולת הכסף שבו הוכפלה . בשנת 80 לסה '' נ בקירוב , התחילו הנבטים לבנות מפעל אדירים חקלאי , שבנייתו נמשכה שנים רבות . כתובות נבטיות שנתגלו בעבדת ובסביבותיה מעידות שהחג החקלאי , חג דושרא אלהי הגיא , נחוג בשנים 88 ו98- לסה"נ , בשנים הי"ח והכ"ח למלכותו של רבאל השני . על-פי הממצאים בשבטה , בעבדת , ובעיקר בממשית , הענף החקלאי הראשון החשוב ביותר של הנבטים היה בתקופה זו טיפוח סוס המרוץ המשובח , שנודע לימים בשם '' הסוס הערבי . '' מימין : מזבח קטורת נבטי . למטר : 1 פסלון ( ארד ) של אשח בעלת כנפים . בעמי חבא , מימין : נרות חרס רומיים ועליהם לודרים ונשקם . במרכז למטר : ! נר חרס נבטי עם דמות חאל דושרא . משמאל : ידית כד-חמטמון שנתגלה בממשית .
|
|