|
|
עמוד:11
הפקידו הסוחרים סכומי כסף גדולים , אשר שימשו אותם בדרכים , ועל-ידי כך נמנע הצורך לשאת כסף רב , המהווה פיתוי לשודדי דרכים . הנבטים נזקקו ככל הנראה לשיטה שהיתה מקובלת בעולם הקלאסי , וקבעו את בתי האוצר שלהם במקדשים . במערכת זו , שבה חלק גדול מן האוכלוסיה נמצא בנדידה מתמדת , חיה למקדש מקום מרכזי . האל השוכן במקדש העניק חסות למאמינים , שבאו לסגוד לו . את פני הבאים מן המדבר היו מקבלים בתי מרחץ מפוארים , כגון אלה שנתגלו ליד מקדשים אחדים , שבהם החליפו כוח , ומאחר שהשהייה במקדש נמשכה ימים אחדים , הותקנו בו בתי ארוח וסעודה . תחנת דרכים נבטית גדולה כללה גם חוות לגידול גמלים , כגון אלו שנתגלו בעבדת . כמו עמים שמיים אחרים , ייחדו הנבטים מקום חשוב לאמונה בגורל האדם לאחר מותו . רבים מתו בדרכים , בעת הולכת השיירות או בשמירה עליהן , ובמרכזים הדתיים והמינהליים החשובים הותקנו בתי קברות מרכזיים . רומא והנבטים כבר בראשית תקופת שגשוגה של ממלכת הנבטים , הוטרדו הרומאים ממאזנם המסחרי השלילי , ומן העושר הרב שזרם מרומא לערב בתיווכם של הנבטים . בשנת 25 לפסה"נ , סמוך לכיבוש מצרים , שלחו הרומאים צבא גדול לכבוש את "ערב המבורכת , " כפי שכינוה . המסע נחל כשלון חרוץ , אולם הרומאים לא שקטו על השמרים , ולאחר זמן לא רב הצליחו לשכלל את הספנות בים סוף ולהטות את זרם הסחר במישרין למצרים . העושר הגדול שצברו הנבטים הלך וכלח ; מרכזי השיירות בצפון ערב התנוונו והחלו פלישות של שבטים ערביים חדשים . הצבא ששהה בעבדת ובמחנות אחרים הוזעק כנראה גם הוא לסייע בבלימת הפלישה , אך ללא הועיל . באמצע המאה הראשונה לסח"נ נפרץ הסכר והשבטים פשטו על עבר-הירדן והגיעו עד לחורו . חם הרסו את המערכת המסועפת בנגב קטע ממפת דרכים רומית מן חמאת הרביעית ( מפת פויטינגר . (
|
|