|
|
עמוד:9
מבוא בין השנים 700 ו800- לסה"נ באה אל קיצה פרשה אנושית שנמשכה כאלף וחמש מאות שנה . ראשיתה בצמיחת ערים משגשגות בחולות המדבר וסופה ניוון , נטישה והרס והשתלטות מחודשת של המדבר . הישובים העתיקים בהר הנגב נולדו במאמצים אנושיים כבירים ובתבונת כפיים , תוך היכרות עמוקה של המדבר והאפשרויות הגלומות בו . הם נהרסו בידי בני מדבר שהתרבות החדשה היתה זרה להם . הסיבות שהביאו את תושבי הנגב לנטוש את עריהם , שהקימו בעמל כה רב , מתוארות בתעודות פפירוס עתיקות , שגילתה משלחת קולט בשנת 1935 בחפירות ניצנה . בתקופת פריחתן , במאות החמישית והשישית לסה"נ , השלטונות הביזנטיים יעדו לערי הנגב את התפקיד לשמש חיל חלוץ במערכת הלימס של ארץ-ישראל . הם פטרו אותן על כן מתשלום מסים רגילים , שהיו חייבים בהם תושבי הארץ האחרים . ואולם לאחר הכיבוש המוסלמי , הם נאלצו להעלות מס כבד לכובשים שמוטט את כלכלתם . מהתעודות עולה , שתושבי הנגב שילמו לכובשים חיטה ושמן זית למכביר . ואולם , חשוב בהרבה היה ייצור היין המעולה , שטופח בערי הנגב מאז המאה השלישית ושימש בסיס איתן לקיום תושביו . עם הכיבוש המוסלמי נסוג הצבא הביזנטי , ואבד הצרכן העיקרי של תוצרת זו , ואולי אף נחסמו אפשרויות היצוא של יין מעולה זה לשוקי אירופה . במשך כשני דורות הוסיפו חקלאי הנגב להאבק על קיומם . סופו שנאלצו להיכנע , לאסוף את שארית רכושם ולנדוד למקומות מבטיחים יותר . ראשיתה של ממלכת הנבטים לראשונה נזכרים הנבטים בכתבי דיודורוס מסיציליה , המביא דברים בשם ההיסטוריון הירונימוס מקארדיה . הירונימוס מספר כי הנבטים הם ערבים , העולים בכישוריהם על כל שבטי ערב האחרים . הס חיים בנודדים גמורים ואינם בונים בתים , אינם זורעים זרע , נמנעים מנטיעת עצים , ומתנזרים משתיית יין - כבני רכב במקרא . פסלון גמל נבטי ופסלון של סוס עשוי חימר .
|
|