סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:196

בים לדרך מ . ברומניה הפלגנו רצוף מאורעות סעה של אי אפשר כאמור "סקריה , היה היה בפברואר . " להשיג לא ארך 1940 פחם . - בימים קודם כל רק שלושה ההם טרחנו , ואנו עשר להצטייד נאלצנו יום ? לפנות בפחם אבל לנמל הפחם התורכי זונגולדג שעל חוף הים השחור , בצפון אנטוליה , מהלך יום מזרחה לבוספורוס . משם היינו צריכים לחזור צפונה מזרחה לווארנה , להעלות עוד 50 נוסעים ( כולם בית '' רים ) ששולם בעדם , ומשם להפליג כדרך הבוספורוס והדארדאנלים ל ... אלקסנדרטה . יצאנו מסולינה לפנות ערב . עוד באותו הלילה התקלקל אחד משני הדוודים . כשש שעות עמדנו בלב ים עד שאי כן סודר הדבר . הים מער ומחצית האנשים חלו במחלת ים . השמחה בשעת ההפלגה , שהיתה דומה לשגעון כללי , פגה קימעה . שוו בנפשכם שלושה מחסנים שכמה נורות חשמל מאירות אותם באור קלוש ובהם שוכבים אנשים למאות ומקיאים ממחלת ים . המחזה - מוטב לומר : הסימפוניה - לא בנקל תישכח מלבי . בזכרוני התמזג הלילה הראשון הזה עם מראה האומללים שאותם השארנו על הרציף בסולינה . אחרי למעלה משלושים שעות של הפלגה הגענו אור ליום ה 3 בפברואר לזונגולדג , שם עגנו עד ל 5 לפברואר בצהריים . בזונגולדג היה חם הרבה יותר מאשר בסולינה והאנשים נשמו לרווחה . אפשר היה לצאת אל הסיפון בלי מעיל עליון . "המתים קמו לתחייה . " בערב הראשון לעגינתנו שם חידש הקאבארט הוינאי של "ספירולה" את הופעותיו אולם הפעם ביתר פאר והדר . במחסן המרכזי , על גזוזטרה של המדרגות הותקנה במה . כמה מוזמנים ( רב החובל , בעל האניה שנותר , הבחורה התורכיה , פקיד הנמל של זונגולדג שעלה לאניה , כל חבר מפקדת-האניה והנוסעים הקשישים ביותר ) קיבלו מקומות למטה - הם ישבו על ספסלים ( ירושה מן ההרצאות ב"ספירולה ( " בתחתית המחסן , תחת לחור שבו נוהגים להוריד מטען מן הסיפון לתוך המחסן . מסביב לשטח הפתוח שעליו עמדו הספסלים התרוממו אצטבאות השינה . ארבע שכבות של מיטות זו

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר