סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:183

כבעל דרכון ארצישראלי לשם קבלת עזרה במקרה הצורר . ( הלכתי . קיבל אותי פקיד האינטליג'נס סרופ . הוא היה מנומס מאד וניסה להפחיד אותי . הוא : אדוני , נודע לנו שהוא ביקר בסולינה לפני יומיים . אני : כן . כל הזמן אני נמצא שם בקשר לפליטים . הוא , קצת נדהם : אדוני עוזר לעליה בלתייליגאלית ? אני : בתמיהה : לעליה בלתי ליגאלית ? הוא : האנשים הללו רוצים להיכנס לארץ-ישראל באורח בלתי חוקי . אני : לא אדוני . האשית כל יהודי הנכנס לארץ חוקי הוא , לפי התנ"ך וחוקי העמים , אבל הפליטים הללו רוצים לבוא לארץ ולבקש רשיון לרדת , כר שגם לפי השקפתו הם ליגאליים . הוא : אדוני אינו מכיר בזכות הממשלה הבריטית לקבוע את העליה לארץ-ישראל . אדוני מארגן כאן את העליה . אני : אינני מארגן - אני מטפל בכל צרכי הפליטים בשעה שהם עוברים כאן ועוזר להם להמשיך בדרכם . הוא : ומה דעת אדוני על כר שהממשלה מחרימה את אניותיכם ? אני : לצערי הרב , אין לנו אניות , לכן הממשלה מחרימה אולי אניות של איזה סוחר יווני או תורכי , אבל בנו אין זה נוגע . הוא : אדוני משלם לבעלי האניות סכום מספיק כדי שיסכימו לשאת בסיכון של החרמה . אני : אינני משלם לאיש . הפליטים משלמים לבעלי האניות מכספם . תפקידי הוא רק להקל עליהם את הסבל בדרך . כך נמשכה השיחה קרוב לשעה . בתור השאר אמרתי לו כי ידוע לי שהוא מנסה לאסוף כל מיני ידיעות על אירגון העליה . אני מציע לו שלהבא יפנה אלי , במשרד של נציבות בית"ר ואני אשמח למסור לו כל מה שאוכל , הואיל וזה ענין גלוי שאין בו כל סודות . בצאתי נעצרתי רגע ואמרתי לו : העליה הזאת לארץ-ישראל הפכה אצלנו כיום ספורט לאומי .

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר