העפלה

עמוד:166

יחידים , של החיילים . העם עמד מסביב ; אולי תמה אולי עזר , אולי חרד . אבל העפלתם של הרבבות היתה מעשה מרד אישי של כל מעפיל ומעפיל . ההעפלה לא מיגרה את השלטון הבריטי בארץ ישראל . ההעפלה היתה בית הספר שבו התחנכו המורדים . שלמה בךיוסף ודב גרונר היו מעפילים . ההעפלה היתה המונית . זאת היתה עליה של "כל דיכפיך . ' עד אז , עד סוף שנות השלושים , הורשו לעלות רק מובחרים , בוגרי הכשרות וקורסים , חניכי תנועות ומפלגות . מקובל היה כי יש לברור בקפדנות את אלה הרשאים לזכות בעליה . "סלקציה , " כר קראו לתהליך של ניפוי העולים . כשהתחילו להגיע אניות המעפילים שאורגנו על ידי הרביזיוניסטים התחילו להטיח כנגדנו שאנו מעלים כייסים וזונות . קשה היום לזכור איזו מרירות עוררו האשמות אלו . מובן , גם לפני 1936 היו ביישוב העברי זונות וכייסים , ואלה , כנראה , עלו בדרך כשרה לאחר קבלת הכשרה במוסדות מאושרים על ידי פרנסי היישוב והתנועה הציונית . ובכל זאת טענו הטוענים כי לארץ יש להעלות רק מובחרים ובדוקים . אנו ענינו : לא . כל יהודי רשאי לעלות . אין איש הרשאי והמסוגל לשפוט אם פלוני אלמוני יצלח לארץ ויהיה לה לברכה . העובדה שאדם לא הסתגל לחיי ההשפלה של הגולה ואולי אף הפר לפושע , אינה אומרת ולא כלום לגבי יכולת הסתגלותו לחיים חפשיים בארצנו . ולהיפר : אחד הנראה מצוחצח ומצליח באווירה המורעלת של חיי הגיטו של ורשה או לודד - מי לידנו יתקע כי יעמוד בכבוד בנופי התנאים השונים לגמרי של המלחמה לקיום האומה בארץ ישראלי ובייחוד : מי יכול היה להעז ולהינבא על התאמת בניהם ובני בניהם של שני אלה לחיי המדינה , כאשר תקום ? הבדלי השקפה על הרכבה האישי של העליה נתנו אותותיהם גם בהבדלי דעות על אירגון המיבצע . "ההגנה , " במידה שעסקה אז בעליה בלתי לגאלית ( ומידה זו לא היתה גדולה כליכד לפני תום מלחמת העולם , ( דגלה בסלקציה קפדנית ( קרי : מפלגתית ) של העולים והתנגדה באופן המוחלט ביותר לא רק לפעולות העצמאיות של הרביזיוניסטים אלא אולי עוד יותר לפעולותיהם של מספר אנשי עסק יהודיים פרטיים , שניסו לעשות הון מן המצב ואירגנו מספר הפלגות " פרטיות . " מארגני ההפלגות הללו נקראו בפי דוברי הסוכנות "הרפתקנים מסוכנים , חסרי מצפון . " הרביזיוניסטים מצדם רצו לעודד את התופעה , שבה ראו תוצאה מן השאיפה ההיולית של העם לעליה . אין בידי כרגע חומר , ואינני יודע אם אצדק באמרי שמספר ההפלגות ה"עסקיות" הללו התקרב לתריסר וכי על כן מספר היהודים שניצלו בדרד זו מתקרב לרבבה . עכשיו , בפרוץ הוויכוח על ההשתייכות הארגונית של אניות המעפילים , יש , כנראה , צד מסוים המבקש לייחס לעצמו את האבהות על אניות "פרטיות" אלו . דומה שאין זה צודק ביותר היות והסוכנות התנגדה להתפתחות זו בצורה הנמרצת ביותר , בשעה

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר