אחימאיר: אחד שהטה את הזרם

עמוד:120

לאחר שלושה שבועות חזר לתאו וכעבור ימים אחדים מצאו את המלשין מתול כרם יושב בבית השימוש וגרונו חתוך ( בלהב של סכיךגילוח הקשור בחוט לידית של מטאטא . ( היה הדבר לפנות בוקר . התעוררנו לשמע ההמולה : כמאה שוטרים נכנסו לחצר המבצר והסתדרו בשתי שדרות מול הכניסה לאחד התאים ( כל התאים פנו לאותה חצר . רק אנו ישבנו בקומה השניה ליד המגדל . ( דלת הסורג של התא נפתחה וקבוצה אחרת של שוטרים התפרצה פנימה באלות מורמות והתחילה להרביץ על ימין ועל שמאל . האסירים , ברחו מן התא כאילו התפוצץ שם רימון ובכריתתם נאלצו לעבור בין שתי שדרות של שוטרים מניפי אלות . בשיטה זו הריקה המשטרה את 20 התאים שבחצר בתוך רגעים אחדים וכל אחד מן האסירים הערבים 500 - או יותר במספר , ( ביהודים לא נגעו , ( ספג כתריסר מכות אלה . כל האסירים נאלצו לכרוע , והקצין האחראי ניגש לשנים מהם שחשד בהם כי הם אחראים לרצח והשכיב אותם על הארץ בזה אחר זה באלתו . לאחר מכן היה משפט והגלילי נדון להצלפה : היה עליו לספוג 24 צליפות שוט . באמצע חצרו של בית הסוהר נמצאה מרצפת אדומה גדולה , שרוב האסירים לא ידעו מדוע היא אדומה . עליה העמידו מבנה בנוי משלושה עמודים שכל אחד מהם כשני מטרים גובה והם נפגשים בקדקוד אחד , כעין פיראמידה . את רגליהם ריתקו לטבעות הנעוצות במרצפת . אל שנים מהעמודים קשרו את הגלילי כשרגלו האחת קשורה לעמוד משמאל והשניה לזה מימין וידיו אל קדקור הפירמידה , ובגלל שיפוע העמודים נמצא כל גופו גחון קדימה . את כותנתו הסירו אך הלבישו לו חגורה עבה להגן על הכליות . כל האסירים הוצאו מתאיהם וכרעו מסביב ואותנו , האסירים הלא שפוטים , העלו לגגות שמסביב לחצר וציוונו להסתכל במעשה . שני סמלי משטרה ערבים הופיעו כשבידם דלי מלא מים מלוחים ובתוך הדלי לכל אחד שוט עם ידית שממנה מסתעפים שבעה שרוכים עבים . כל זה במסגרת הנאה של החצר רחבת הידיים של המבצר העתיק , לאור קרני השמש המזהירות משמיים כחולים . לפקודתו של מפקד בית הסוהר מר וורסל התחילו הסמלים להצליף , אחד משמאל ואחד מימין . על גבו של הגלילי הופיע פס אדום כבר אחרי המכה הראשונה וצלב אחרי השניה . המכות נמשכו . עם כל מכה היה האוויר שבחזהו מתפרץ החוצה בנהמה . הוא לא צעק . אחרי כל מכה שוב מילא ריאותיו וחיכה לבאה אחריה . דמו נשפך ונקווה לרגליו בשלולית נוצצת שצבעה נבלע כמעט באודם המרצפת . עמדתי ליד אחימאיר , כשפניתי אליו היה חיוור ולא רצה להביט . אמר כי מראות זוועה אינם מעניינים אותו עוד . כעבור ימים אחדים שוחררנו , גם אחימאיר וגם אני . נדמה לי שבהשפעת אשתו

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר