פתח דבר

עמוד:3

אחי ולא אני , ממש כשם שהוא עצמו לא מרד באביו . לא אחת שאלו אותו איר קרה הדבר שהלר בדרכו של אביו . תמיד ענה על כך , כי הגירסה , לפיה דרכם של בנים לסטות מדרך אבותיהם , בטעות יסודה . דבר זה קורה רק אצל קצת מבניהם של אישים היסטוריים , והראיה - בני האצולה והמלוכה מימים ימימה . גדולה מזו : בשבילנו אבא לא מת , אף שחלפו כבר אחת עשרה שנה מיום מותו . תמיד מפעמת בנו התחושה שעדיין הוא מנחה אותנו ושאנו יודעים בדיוק מה היה הוא רוצה שנעשה . זאת מפני שכאביו כך גם הוא לא הטיף לנו אלא נטע בנו את ההרגשה שאנו מגלים את הדברים בעצמנו . דומה שעם כל מה שעשוי הספר לתרום כתעודה היסטורית , הרי בראש וראשונה הוא נוסך אור על אישיותו של אבי , ערי ז'בוטינסקי , ועל אישיותו של אביו , זאב ז'בוטינסקי , שמבלי להבינו קשה יהיה להבין את המאורעות שבהם מילאו את תפקידם , איש איש כדרכו . ירושלים , יוני 1980 קרני ז'בוטינםקי רוביו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא