סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:208

התחילו להתרגל לאכול שם . אותי הוא קיבל בסבר פנים יפות והזמין לי שניצל , עוגה וקפה . ישב אל שולחני וסיפר על כל המכרים . המהנדס גלזינגר , מנהלה של "סאטורנוס , " נעשה לזמר בקאזינו בחיפה , פלוני נהג , אלמוני פקיד , פלוני התגייס לרא"ף . אלה התחתנו . כשעה ישבתי שם ושוחחתי אתו ועם המעפילים שבאו לאכול . בסוף לחצתי את ידו של דויטש והבטחתי לו שמעתה הריני לקוח קבוע של המסעדה . בצאתי מסרה לי המלצרית היפה את החשבון ושילמתי בקופה 110 מיל . אבל אין דבר : השניצל היה טוב , וקיבלתי הרגשה שהבאנו לארץ יסוד שלפחות אינו גרוע מזה שבא בעליות הקודמות ; ידעתי גם שהאנשים שהבאנו לארץ לא יילכו לאיבוד . בחודש האחרון לפני צאתי לאמריקה שימשתי בארץ זמנית בתפקיד של נציב בית"ר . בתפקיד זה הזדמן לי לבקר ברוב הפלוגות . שם נפגשתי בפעם הראשונה עם המוני הבית '' רים מ"סקריה . '' הם לא הסתדרו עדיין , ועוד עליהם לשרת שנה וחצי בפלוגות , רק אז יהיו רשאים לחפש להם סידור אישי , אף אין הם להוטים לכר . מהם קיבלתי רושם הפור מזה שהיה לי במסעדת "לויד ,. " שם , במסעדה , פגשתי אנשים החושבים שהנה סוף סוף הגיעו למחוז חפצם . בפלוגות- בית"ר פגשתי אנשים שעדיין לא הגיעו : הם ידעו שכל ההרפתקאות עדייו לפניהם . לגביהם אך החל המסע .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא