סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:203

בבית ב מ במפרץ חיפה "סקריה 14 בפברואר , " לסירת מנוע מול 1940 תחנת החשמל הורידו . השעה שוטרים היתה של בריטיים רוטנברג 7 בבוקר אותי . . השמש ואת האניה כל הזורחת חפצי עגנה שפכה אור אדמדם על כל הסביבה . היום היה בהיר וקר . הכרמל היה כמו ענק הרובץ על שפת הים . גגות העיר התנוצצו בשלל צבעים לאורך מעלות ההר . למעלה למעלה נראו החווילות הנהדרות של שכונת ההר . שמאלה להר השתרע עמק עכו המוריק , ומאחוריו נראו גבעות שייד אברק . מצפון נראו הרי הגליל האפורים , ומעליהם התנשאה הכיפה הלבנה של החרמון . הרי הגליל נמשכו עד לים ופלשו לתוך המים בכף ראש הנקרה , הקודר הרחק מעבר לעכו על צריחי מסגדיה . והים - ים התכלת של ארץ ישראל , הים שלנו -תכול וגדול , שקט והומה , גבול לנו ומבצר . הסירה החליקה על הגלים העליזים ועוד מעט והיה כבר נכנסה לנמל . הבטתי אחורנית אל "סקריה / ' על הסיפון עמדו עדיין כמה חברים שיצאו ללוותנו . נפרדתי מ"סקריה" כמו שאדם נפרד מעיר היקרה ללבו והוא יודע שזו פרידת עולם . נדמה היה לי שכל האנשים שאותם ראיתי שם שוב לא אראה אותם לעולם . הסירה נכנסה לנמל וניגשה אל הרציף . השוטרים הבריטיים , שהתיחסו אלי באדיבות מרובה , לקחו את המזוודות שלי , ואני קפצתי אל הרציף . כך חזרתי למולדת . אחרי חצי שעה כבר ישבתי כלוא בבית"המעצר שבעיר . אחרי חיפוש מהיר הכניסו אותי לחדר היהודים - חדר של 3 מטרים על 3 שבו היו כבר כמה גנבים ודומיהם . בחדר הזה ישבתי תשעה ימים . ביום הרביעי הרגשתי שכותנתי מתחילה להתהלך מאליה מרוב הכינים ונאלצתי לזרוק אותה . הייתי לבוש מכנסי נסיעה עם מגפיים ומעיל תורכי . להתרחץ לא היתה אפשרות כלל . בלילות היה החדר מתמלא אנשים עד אפס מקום ( את כל השכורים שהיו אוספים בעיר היו מורידים לשם . ( ישנו על מחצלות על הרצפה . כמה לילות ישנו על הצד , זה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא