|
עמוד:198
תחזור האניה לאזור הקור הרי לא יוכלו לשאת באחריות לבריאותם הגופנית ואפילו הנפשית של מאות נוסעים שתש כוח התנגדותם הגופני והמוסרי במשך חדשי הסבל ועתה הונח להם מפני השיפור במזג האוויר וההרגשה שהם מתקרבים לסוף ואם יוחזרו לקור ולשלג הרי תבוא ריאקציה חמורה . אשה אחת נמצאת כרגע במצב של גסיסה . אם יחזירוה לאיזור הקור היא תמות . 52 הרופאים של "סקריה" מתרים כאחראים על ההפלגה שאם יתעקשו להפליג לווארנה יגרמו בכך את מותם של אנשים רבים . הרופאים של "סקריה" היו חבר אנשים נהדר שעבד במסירות ובהצלחה יוצאת מךהכלל . להם יש להודות בראש וראשונה על שבמשך החורף הקשה בסולינה לא בא עלינו שום אסון גדול . הם ידעו להתארגן ולשמור על ההיגיינה והבריאות הכללית - פעולה לא קלה בתנאי החיים ששררו בקופסת הסרדינים שלנו . במשך הנסיעה הצליחו לחולל נפלאות . כה למשל , הוציאו ארבעה תינוקות לאוויר העולם ועשו כמה ניתוחים מוצלחים . הם השתלטו על " סטיפאניטיס . " אולם הפעם , לדעתי עשו פעולה שלא היו רשאים לעשותה . אינני מאמין שהיינו מסכנים אפילו איש אחד על ידי ההפלגה לווארנה שהיתה מאריכה את נסיעתנו ב 30 שעות בדיוק . לדעתי , עשו מה שעשו תחת לחץ ציבורי ואם אין די בכר הרי עשו עוד מעשה בלתי הוגן : פירסמו ברבים את תוכן התזכיר שלהם . למפקדת האניה התחילו לקרוא "רוצחים . " ברגע זה היתה ההפלגה לווארנה עלולה להביא לסיכסוך חריף בין הנוסעים למפקדה , ורק בכוח הזרוע אפשר היה להשתלט על המצב . כוח זה היה בידינו : כמה מאות בית '' רים מאורגנים . בהתיעצות של מפקדי בית"ר החלטנו להיכנע ולא להשתמש בכוחנו . היום נדמה לי שהיה זה גילוי של חולשה ללא כל הצדקה . אפשר מאד שלא היו הדברים מגיעים להפעלת כוח ודי היה בהפגנת כוח של " קן בית"ר סקריה" בלבד . ואולם אז היינו כולנו , לרבות הבית"רים תחת רושם עמדתו של הקהל ותחת רושם תזכירם של הרופאים , ונכנענו . לווארנה נשלח מברק שלא נבוא . חבר אחד שלנו בבולגריה החזיר מכיסו לכל הנוסעים את 500 הלירות ששילמו ובכך הביא חורבן על עצמו : איש לא החזיר לו את הכסף הזה . כמה מ 50 הבית"רים הגיעו לארץ באנייתו של קונפינו , שהפליגה בחודש מאי . אחדים מהם יצאו באנייתו האחרונה של קונפינו שיצאה מווארנה בדצמבר ונטרפה בים"השיש , כש 400 נוסעים על סיפונה . 200 מהם טבעו , ואולי היו בתוכם כמה מן הבית"רים שחיכו לנו בווארנה ... האשה הגוססת , שהוזכרה בתזכיר של הרופאים , נפטרה בשעה שהפלגנו מזונגולדג לקושטא . בין כך ובין כך היתה מתה , אך לו קרה הדבר בדרך לווארנה היו מאשימים את המפקדה . כך טיבו של הצדק בעולמנו . האשה הזאת היתה גברת נכבדה מאד ואהובה מאד על הנוסעים . לא הכרתי אותה אישית
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|