סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:185

מרומניה . " נא לחתום . רנארט מסרב . חתום ואנו נלך אתך הביתה - אתה תוציא את 54 . 000 הלירות ואנו נחזיר לך את המכתב . הוא מסרב . עוד מכות ( הפעם בכפל תיאבון . ( רנארט חותם . מלווים אותו עד הבית ומקבלים ממנו את הכסף , והוא משמיד את המכתב . למחרת : בירור אצל מפקד המשטרה שרנארט ידידו . רנארט הגיש תלונה , והמפקד גוער : אצלי לא תהיינה מכות ! במעט דיפלומטיה מן הסוג המקובל במדינה זו הדבר מסתדר בכי טוב . בינתיים נכנסה לענין אישיות חדשה : מפקד המשטרה ג'ונה מעיר נמל על הנהר שלא אזכיר את שמה . ג'ונה רכש לו מקצוע ( מקצוע המשתלם יפה יפה ) לטפל מטעם המשטרה בענייני מעפילים . מי מינה אותו לכר לא אדע , אבל הוא התמסר לעבודה בנאמנות , ואף שהרוויח הרבה , הרי גם עזר הרבה . הוא היה בנדיט איום , אך למרות זאת אהבתיו , ממש אהבתיו . הוא טען שליוה כ 50 , 000 מעפילים לדרכם ולכן יש לטעת לכבודו יער ברושים על הכרמל שייקרא "יער ג'וגה . " הבטחתי לו שבבואי ארצה אעלה את שאלת היער על ראש דאגותי . הוא היה אדם כבן 50 בעל רעמת'כסף . אפייני לו המקרה הבא : יום יום חיכינו ל"סקריה" והיא לא באה . בערב אחד נכנס האיש ברעש לחדר בו ישבתי ומספר : "סקריה" הגיעה , היא עוגנת בחוף . שמחתי , והחלטתי לתת לו אלף לירות בקשיש , ואמרתי : "לא נכון . אי אפשר . " הוא הקים צעקה : "אם אני , ג'וגה , אומר לך , הרי זה נכון . " הצעתי להתערב על אלף לירות . התערבנו ימסרנו כל אחד אלף לירות ליווני אחד בשם לוקה , סוכן אניות בסולינה , שהיה נוכח במקום . ואז אמר ג'וגה : "אתה הפסדת . עכשיו באה סירה מהים והם ראו אותה . " דרשתי לטלפן להנהלת הנמל . ג'וגה טילפן ופניו קדרו : היתה זו אניה אחרת . הוא שלח שוטר שהביא אליו את המלח האומלל שמסר את הידיעה הלא נכונה . הוא צעק עליו ואיים עליו שיאסור אותו ויכה אותו ויהרוג אותו . כי הוא הביא עליו חורבן . אחר כך גירש את המלח מהחדר והלז ברח . לוקה , המכיר את מנהגי המקום , קם ממקומו , החזיר לי את אלף הלירות שלי ולג'וגה את האלף שלו . אני נדהמתי אבל ג'וגה קיבל את הכסף , שם אותו בכיסו וברעש יצא מהחדר . למרות זאת הוא היה איש ספורט - לפי התפיסה הרומנית של מושג זה . בינתיים עברו ימים ו"סקריה" לא באה . לפי החוזה היתה צריכה להגיע ב 18 בנובמבר , אך היא הגיעה ב 10 בדצמבר . התעורר חשש שחברת רנד ושניר , שקבלה מקדמה של 3 , 000 לירות , פשוט רימתה אותנו . יום יום הבטיחו לנו ש"סקריה" יצאה לפני שלוש שעות מקושטא , לפי מה שמסר להם הסוכן המקומי שלהם טלפונית . אחר'כך היה מתברר ש"סקריה" נסעה לאיזמיר ועליה מטען פחמים . כר עבר הזמן והדבר נמאס עלינו . יום בהיר אחד טילפנתי מסולינה לגאלאץ אל משרדו הפרטי של מר שניר , והודעתי לו שאם האניה לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא