|
עמוד:178
ולהגיע לפיראוס . כאן עלי לומר שאני מעולם לא האמנתי בקיומן הממשי של האניות הללו , אבל , כמו שתראו , רק הודות לפיקציה של קיומן הצלחנו להזיז את כל העסק . לכן במידה ידועה מותר לחשוב שבסופו של חשבון אכן מילאו את תפקידן . כל הזמן היתה שאלת ההורדה בארץ , הקשה בכל הבעיות שהתעוררו בקשר לעליה . בתחילה היו האנשים יורדים בלילה , בסביבה עזובה , בסיועה של פלוגת הורדה שהיתה מחכה על החוף . כשנהגנו לפעול בשיירות קטנות של כ 100 איש , היתה האניה עצמה מתקרבת לחוף ומורידה את הנוסעים בסירת משוט שהיתה מטיילת הנול ושוב . ספר שלם אפשר לכתוב על הורדות הלילה הללו , אבל לא כאן המקום . כשהתחלנו לפעול בשיירות גדולות יותר שוב אי אפשר היה לקרב את האניה עצמה לחוף והתחילו להוריד את האנשים בקבוצות של כ 200 בבת אחת , לתור סירת מפרש , שהיתה מחכה לאניית הים סמוך לחוף , והיא היתה מתקרבת ומורידה את הנוסעים וחוזרת לאניה ולוקחת עוד 200 עד שירדו כולם . ביום בהיר אחד נתפסה סירת הורדה כזאת בשעת מעשה והובאה לחיפה . השלטונות רצו לגרש אותה . המעפילים התנגדו . הם זרקו את האוכל לים ושפכו את מי השתייה , וכמה מהם קפצו למים . בחיפה אורגנו הפגנות . השלטונות נסוגו , והמעפילים הורדו . מאז התחלנו להשתמש בשיטה חדשה : היינו מקרבים את ספינות ההורדה , שהיו נכנסות ישר לנמל חיפה . היתה זו דרך זולה ( מחירה של סירת הורדה זול למדי , ( ולמעפילים היה הדבר קל יותר ומסוכן פחות . חוץ מזה , גם יכלו לקחת אתם יותר חפצים . במקרה של האניה "נואמי יוליה" נוסתה שיטה חדשה עוד יותר : האניה הגדולה באה לחיפה וביקשה רשיון להוריד את נוסעיה . השלטונות התבלבלו כנראה , והורידו אותם . את רב החובל אסרו והעמידוהו למשפט על הובלת עולים בלתי חוקיים , אבל הוא טען במשפט שהם אינם בלתי חוקיים : הוא הביא אותם לחיפה , והם ביקשו רשיון לרדת . הרשיון ניתן להם , ומה כאן בלתי חוקי ? הוא זוכה במשפט ושוחרר , יחד עם אנייתו . המקרה של "פאריטה , " שעלתה לחוף תל אביב , היה מקרה מיוחד במינו אך לא היתה זו שיטה , כי בדרך זו היינו מעלים את המחירים עוד יותר . ועתה , בשעה שחפשנו אניה בשביל אנשי "ספירולה , " עמדה בפנינו שאלת ההורדה בכל חריפותה . צריכים היינו לאמץ את דמיוננו כדי להמציא את השיטה היותר נוחה . בבוקארשט הסתובב בימים ההם מהנדס צעיר שאת שמו לא אזכיר מסיבות שתהיינה ברורות לקורא . נקרא לו אדון מ . ק .. אדם זה היה פקיד ב"קרן תל חי , " ובתפקיד זה אסף כספים לעזרת העולים הרומנים . נראה שבשעת עבודתו נתקל בהרבה בקורת על אירגון הנסיעות . בכל אופן , כעבור זמן מה בא וטען : "אתם אינכם יודעים לארגן עליה ! תנו לי ואני אארגן . " הוא היה אדם
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|