|
|
עמוד:136
גליונות של "שם , " רובם כבר אחרי צאתו של גורביץ' לאמריקה והאחרונים אפילו במחתרת , בזמן הכיבוש הגרמני . דבר זה דרש , אגב , אומץ לב ומסירות נפש בלתי רגילים מצד הקבוצה הקטנה של תלמידיו , שאותם הניח אחריו בצרפת . בקבוצה זו בלטו במיוחד ז'ורז' בלומברג , ליאון גדליה , וליאון ז'וסואה . מעניין שבכל תקופה ידע גורביץ' להלהיב קבוצה קטנה של תלמידים , אך מעולם לא הצליח לעבור משלב של הסברה והשפעה עקיפה באמצעות אישים בעלי עמדה , לשלב של פעולה מדינית עצמאית ממש . עם זאת , רוב הצלחותיו של הוועד העברי לשיחרור האומה בצרפת , בשנים שלאחר המלחמה , באו כתוצאה ישרה מקשריו האישיים של גורביץ . ' כד למשל , ביחס לעזרה שהצלחנו להושיט לבורחי קניה , שהגיעו לג'יבוטי שבסומאלי הצרפתית . העזרה שניתנה לראשון הבורחים , אליהו לנקין , ואחר כר העברתם של יעקב מרידור ויצחק יזרניצקי ( שמיר , ( על סיפונה של נושאת מטוסים צרפתית דרך תעלת סואץ , היו כולן פרי התערבותו הישרה של גורביץ / שפעל אז מניו יורק . כך גם ראשית הקשרים שקשרו שמואל מרלין ובייחוד ש . אריאל , שהביאו למתנת הנשק של האניה " אלטלנה , " שקיבל האצ"ל מן הממשלה הצרפתית של הימים ההם , בראשותו של מר ז'ורז' בידו . גם המגעים המוצלחים המאוחרים יותר של תנועת החירות בצרפת יסודם ותחילתם בפעולותיו האישיות של גורביץ . ' אולם סטיתי מעיקר סיפורי : הוויכוח עם אבי נמשך עדיין בתקופה הניו יורקית , אך עתה נשתנו הזמנים . הברית עם החוגים הדתיים כבר נתנה כל מה שיכלה לתת : את השתתפותם של מתנדבים דתיים רבים בחוגי המחתרת ; מצד שני , גבר והלך הפער בין הדרישות הדתיות לבין צרכי התקומה העברית הלאומית . מצד אחד היה הצורך להסביר לעולם ( ובמיוחד ליהודים ) מה ההבדל בין יהודי - אזרח אמריקה , אנגליה , ברית המועצות או צרפת - לבין עברי , הרואה עצמו אזרח , רק של המדינה העברית שבדרך . מצד שני , היה הצורך הגובר להבחין באיזור שסביבנו בין העמים השונים השוכנים בו , ובמיוחד בין הערבים לבין העמים המשועבדים להם שאינם ערביים . הצד הראשון בא לידי ביטוי בהחלטת "הוועד העברי לשיחרור האומה" להבדיל הבדלה מוחלטת בשימוש בשני המונחים , "יהודי" ו"עברי . " הצד השני , חקר העמים השכנים ובירור שאיפותיהם לעצמאות , הביא להקמת קבוצות לימוד , שאחרי קום המדינה הפכו מועדונים Levant Club ) בניו יורק , או מועדון "קדם" בחיפה ) אך עדיין לא הניבו תוצאות מוחשיות . בתקופת פעילותו בניו יורק בשנים שלאחר המלחמה גם גיבש גורביץ' תכנית להקמת מכון שמי אפריקאי . מעניין מאד לחשוב מה יכלה להיות תגובתו של אבי על התפתחויות אחרונות אלו , לו היה עדייו בתוכנו . לא לי להעז להביע דעה על כך . רק זאת אגיד : אבי , עם כל היותו משורר והוגה דעות , היה אדם מעשי ; אולי לא מעשי במובן
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|