|
עמוד:122
יאיר : עוד אחד שהטה את הזרם ש " ני עד טריקת היה הסוף יאיר ה . דלת . בכינוס אברהם . " יאיר בית ( לא יאיר "ר היה ) בוורשה שטרן , כד נדמה היה ב 1938 לי היחיד , מעורב אירעה מבינינו בענין התקרית שידע במישרים לחשב של ; הוא נשאר מאחרי הקלעים . אולם הוא גרם לתקרית . בתורת נציג האצ"ל בפולין עסק אז יאיר בחתירה תחת יוקרתה של בית"ר , שבה ראה מועדון ויכוחים שעבר זמנו ושצריך להמירו במחתרת לוחמת ממש . הוא גיבש סביבו קבוצה ניכרת של ביתרי"ם ואף כמה מאנשי המפלגה הרביזיוניסטית . בקבוצה זו נמצאו ד"ר שייב ( כיום אלדד , ( מנחם בגין , שמואל מרלין , נתן פרידמן ילין ( כיום ילין מור , ( ד"ר שטרסמן ( מראשי הצה"ר , שנעלם בשורות הצבא הפולני בימי הפלישה הגרמנית לפולין . ( אורי צבי גרינברג נתן לקבוצת הקיצונים את ההשראה הפיוטית , אך יאיר נתן להם את ההדרכה הרעיונית ואת העורף של האצ"ל בארץ ישראל . בימי כינוס בית"ר התחרו חברי קבוצה זו , זה עם זה בחריפות נאומיהם . הם דרשו קץ למלל ויציאה לפעולה . פרט ליאיר - שהוא עצמו לא הופיע כמעט - היו כל אלה אנשים צעירים ומוכשרים אך יושבי פולין , שלא הכירו את הארץ ולא נטלו חלק בשום "פעולה" מעשית . דיבוריהם העוקצניים התחילו להרגיז את אבי , שנדמה לי כי לא חשב שזכות יש להם לדבר כפי שדיברו הואיל ועודם "ירוקים" מדי . אולי גם לא האמין ביכולת העשייה שלהם . בכל אופן , ברגע מסוים התרגז , עלה על הבימה ואמר כי הם צורחים יותר מדי וצריחותיהם מפריעות . הוא השתמש במלה " שריקת הדלת" - זה הרעש הצורמני והמפריע שאין בו כל תועלת . ישראל שייב עלה לענות לו ואמר , בתור השאר , כי אין זה נכון שאין תועלת בשריקת דלת : שריקה זו עשויה להעיר את בעל הבית המנמנם בשעה שגנב מנסה להיכנס . גם אבי הודה כי באופו ריטורי נוצח על ידי שייב . עניו '' שריקת הדלת" הפך לנושא הוויכוח המרכזי בכינוס . האם טעה אבי בהערכתו את אנשי הקבוצה הזאת י קרדם כל , אינני יודע אם אמנם לא האמין ביכולתם . ברור לי שלא האמין ביכולתם באותו רגע , בטרם
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|