|
|
עמוד:117
אחימאיר : אחד שהטה את הזרם א והמכריעים והגיע ב"א ארוימאיר למסקנה ולא האמין כי הגורל הגיבור כי ליחיד העיוור , נודע המנהיג המתגלם תפקיד , הגאון מכריע בהמון והמלר בעיצוב עלום שם הם ההיסטוריה . הקובעים ההמון , כמובן , פועל , לוחם ומנצח , אבל אינו אלא מכשיר בידי היחיד - ה מפעיל ו , מכוונו ומדריכו . שלא כקרלייל האנגלי" הגיע אחימאיר לדעות אלו לא מתוך הסתכלות בנפוליאון או במנהיג אחר . הוא הגיע לעמדה היסטוריוסופית זו - כר אני משוכנע - מתור תחושה ברורה שהוא עצמו , אבא אחימאיר , קבע לא אחת את ההיסטוריה של ימינו . הוא ידע , כי לא אחת הוא עצמו , בהעזתו הגדולה ואף בגופו החלוש , מטה את הזרם . לא אחת התיצב בפירצה לחסום את דרכו של הזרם לבל יוסיף לזרום בכיוון הקודם . במעשיו נתן לא אחת דוגמה וכיוון חדשים . הוא לא היה הראשון . הרצל קדם לו , והיו שקדמו אף לו . הרצל גם העמיד תלמידים . אבי היה אחד מהם , ואחימאיר היה תלמידו של אבי . אחרי אחימאיר באו אחרים שהיו תלמידיו , והם המשיכו , אך היו רגעים שבהם הוא - הוא ולא מוריו , הוא ולא תלמידיו - היה זה שהטה את הזרם . המארקםיסט יאמר שלולא אחימאיר היה קם אחר ועושה את מלאכתו , אבל אחימאיר ידע נאמנה כי באותו רגע לא היה אחר , והוא שעיצב דמות לתקופה . לולא היה פועל אז היתה ההזדמנות מוחמצת , ומי יודע מתי היתה נמצאת הזדמנות אחרת ומתי היה נמצא איש אחר שינצלה . כיום , בריחוק מה , רשאים אנו לשאול מהי האמת . האם אמנם ניצב אחימאיר האיש בפרץ והטה את הזרם , או שמא רק נדמה היה לו כך , מנקודת מבטוי אגב , אחימאיר עצמו , הצנוע באדם , מעולם לא התימר כי פעל דבר מה . השקפתו ההיסטורית של אחימאיר נוצרה מתוך ידיעה עצמית . לא רק כותב היסטוריה תומס קרליל , ההיסטוריון והוגה הדעות הסקוטי מחבר "על גבורים , עבודת גבורים ומידת הגבורה" . ( 1841 )
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|