|
|
עמוד:115
( לאחר מכן נישאה להלל קוק ) לאכול ארוחת ערב במסעדה רוסית . הסעודה היתה לכבוד בטי , שחזרה ממסע מוצלח בגרמניה , שם גייסה עורך דיו אמריקאי מנירנברג ( ששכנה באזור הכיבוש האמריקאי ) והביאה אותו להאמבורג שבאזור הכיבוש האנגלי כדי שיגן בפני בית דיו צבאי בריטי על ארבעה אנשי אצ '' ל שניסו להוריד רכבת צבאית בריטית מן הפסים בגרמניה ונתפסו . הם , אגב , נדונו למוות , פסק הדין לא הוצא לפועל , ועם קום המדינה שוחררו ועלו לארץ - אולם באותו ערב עדיין היה כל זה לפנינו ויצאנו סתם ליהנות . שתינו קצת יין ואני מצאתי דופי פתאום כמלצר הרוסי ששירת אותנו . החלטתי שהוא אנטישמי והתחלתי להיטפל אליו . שאלתי אותו אם הוא יהודי . המלצר הופתע , שלל הנחה מעליבה זו , ושאל מדוע אני חושב כך . אמרתי לו : "האף , אפך יהודי . " כשהמלצר הנעלב התרחק התנפל עלי אירמה : "אתה חושב שאתה גיבור ? אתה נטפל למלצר שאינו מסוגל לענות לר בלי לאבד את פרנסתו . אתה סתם פחדן . אתה תתנצל . " אמרתי שלא אתנצל . את השטיפה שקיבלתי ממנו אז אזכור עוד זמן רב . לבסוף נכנעתי . קראתי למלצר ואמרתי לו כי חברי חושב שהעלבתי אותו ואם כן הרי אני מתנצל : הייתי שתוי . אירמה - בנו של מיכאל הלפרן , החוזה והלוחם מתחילת ימי ההתישבות , שהיה כיום לאגדה - דמה מאד לאביו . שני חלומות מילאו את חייו : הכבוד העברי והים העברי . אולי שלא כאביו , היה הוא עצמו לא רק חוזה אלא גם מחנך . אני הייתי מחניכיו . על אירמה כמעט אין טעם לכתוב מאמר . ספק אם ספר יספיק להכיל את כל פרקי חייו השונים : הסירה על ים המלח בשנות ה ; 20 אניית הלימודים של בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה , "שרה א , "' יצאה לדרכה מנמל בית הספר בסתיו , 1937 בפיקודו של רב חובל זר . היא הגיעה לחופי הארץ , ומכאן והלאה נטל אירמה עצמו לידיו את הפיקוד עליה . היתה זו אניית מפרש בעלת ארבעה תרנים , קשה מאד לניווט , בייחוד בעתות סערה . בהיותם סמור לאי קורסיקה התחוללה סערת פתע והאניה עלתה על שרטון ואבדה . מאירמה לא שמעתי פרטים על האסון , אולם לאחר שנים ראיתי שני קטעים שליקט מישהו משני עתונים קורסיקאים של אותו שבוע . באחד מהם היתה הכותרת "עדיין לא מתה האבירות הימית" והשני ידע לספר איך הוריד הקברניט של האניה הנטרפת את כל מלחיו ותלמידיו לסירות ונשאר לבדו על האניה המתפוררת ורק למחרת , כאשר אבדה כל תקוה להצילה ניאות לדרישותיו של מפקד משחתת צרפתית שבאה לעזרתו ועבר אל סיפונה . התיאטרון החיפאי הציג חדשים רבים מחזה הנקרא "ימים של זהב , ''" שהוקדש רובו ככולו לאישיותו של מיכאל הלפרן , אביו של אירמה . המחזה היה מוצלח מאת שלמה שבא .
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|