דת ומסורת בחייו ובמשנתו

עמוד:103

אני יודע שכל אדם כשהוא מזקין הוא נעשה דתי יותר ויותר . יש לכר גם דוגמאות בולטות לנגד עינינו . כר לפחות אומרים הבריות אף שלא הצלחתי עדיין לאבחן את תחילתו של תהליר זה בנפשי . בהחלט לא זה הוא שקרה לאבי . התעניינותו בדת ובדתיים היתה תכליתית ומדינית בלבד . לכל היותר , תור מגע עם אנשים אלה , התחיל להתענין במניעיהם העמוקים . יותר מזה לא היה , ואף אייזיק רמבה יודע זאת . אולי ולאחר שארד אני בשיבה טובה אלי קבר יכבד ידידי רמבה גם אותי במאמר על יחסי לדת , ומאמר זה , שיהיה מבוסס בעיקר על הפרק הנוכחי , יוכיח כי גם אני בערוב ימי התחלתי להאמין אבל הוא יטעה , כמו שטעה לגבי אבי . כיום בכלל קשה להבין אל נכון איר התיחס לדת אותו דור ציוני שהגיע לציונות מתור ההתבוללות ושאליו השתייכו אנשים כהרצל ונורדאו , כאבי וכטרומפלדור . קודם כל ובראש וראשונה היו אלה אתאיסטים במלוא מובן המלה . הם היו אתאיסטים למרות העובדה שבפי רבים מהם , וגם בפי אבי , מורגלים היו משפטים כגון "אלוהים יודע , " "אלוהים יעזור . " אלה היו משפטים שיגרתיים הנהוגים בציבור הרחב ונטולים היו כל משמעות מילולית . "אלוהים יודע היכן שמתי את הספר , " פירושו היה שאני אינני יודע . "אלוהים ימחל לר" פירושו היה : טוב , נשכח את הענין , וכר . גם אני בנעורי השתמשתי בביטויים אלה , עד שמישהו העיר לי על כר מפני שחשב שהנה אני חוזר בתשובה . יחסו של אותו דור אל הדתיים היה היחס הליבראלי של כיבוד דעות הזולת . חופש הפולחן היה אצלם כמעט לדת ופולחן . אולם אין זה כל הסיפור כולו , בראשית ימיה של הציונות היה עירבוב תחומים בין המסורת הדתית לבין החזון הציוני של השיבה לארץ . ושוב ירשה נא לי הקורא להביא כמה דוגמאות מעצמי . פעם , באוקטובר , 1937 ירה ערבי על קבוצת מתפללים שחזרו מתפילת שבת ליד הכותל . המתפללים הלכו בליווי כמה בית"רים מפלוגת הכותל . אחד המתפללים נהרג ואחד מן הבית '' רים - גוטמן רבינוביץ , ' כיום ממנהלי עתוךהערב "מעריב" - נפצע קשה ברגלו . בשבת שלאחר כד לא היה איש ליד הכותל , ובשבת שלאחר מכן לקחתי אקדח ותשעה בית"רים מן הפלוגה לקיים מנין במקום ( אגב , עשרה יצאנו מן הפלוגה ולכותל הגענו רק תשעה . התברר שאחד מאתנו נבהל וחזר לפלוגה . ( כדי לקיים את המנין שלחתי שנים מהבחורים בחזרה מן הכותל , בדה השוק , לרחוב היהודים , ואחרי שהמתנו להם חצי שעה הופיעו בלוויית מר ויינגרטן , יו"ר הקהילה של העיר העתיקה שכעבור שנים הואשם ? ( ללא בסיס מספיק , כמדומה באחריות לכניעת הרובע היהודי ללגיון הערבי במאי . ( 1948 אינני רואה צורר שאסביר מה הניע אותי לעשות מה שעשיתי אז , אולם ודאי לא היה בעניו שום מניע דתי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא