|
|
עמוד:99
לא יקשה על הקורא לראות בשורות הנ"ל את הירהוריו של אתאיסט , המנסה לשחזר לעצמו את מניעיו של מאמין שהוא חפץ ביקרו . רמבה ממשיך ומספר על תגובתו של איש שלישי , שהיה כנראה מיודד גם עם אבי וגם עם הרב , שנפגע קצת מדברי אבי , והוא נותן הסבר אורתודוקסי יותר למעשה הרב ובמכתב לאבי הוא כותב : פירושו על זה שהרב קוק מצא לנחוץ לחתום על המחאה נגד פסקי הדין של עבודת פרך לחברי ההגנה העצמית ב 1920 בשבת דווקא הוא אולי פירוש מעמיק , אבל לא נכון . תרשה לי להזכירך שאתה בעצמך ישבת אז בבית הסוהר , ולפיכך לא יכולת לדעת את מצב הרוחות בארץ . ואולם אני שירתי אז בבטליון היהודי ששארית קטנה ממנו , בסך הכל 400 איש , עדיין לא פורקה ועמדה על יד צריפין , לא רחוק מראשוךלציון . משום כך יודע אני את מצב הרוחות , הן של הלגיונרים שלנו והן של הנוער היהודי בכלל במושבות יהודה ובתל אביב . זה היה מצב רוח מסוכן מאד , מרוגז מאד , ואיו לי ספק שהוא הורגש גם בירושלים . אילו לא מצא מצב רוח זה מוצא אחר - מוצא של שלום - היה מוכרח למצוא את ביטויו בצעדים שהיו מביאים לא רק לסכנת נפש , אלא ממש לסכנת נפשות , במספר רבים גדול . וסכנה זו היתה קרובה : תיכף ומיד , בלא לאבד אף רגע אחד , צריך היה למצוא מוצא של שלום לאותו מצב רוח , באופן שלצעירים ייודע הדבר כמעט באותה שעה שנפוצה הידיעה על פסק הדין שלכם . וכדי שצעד כזה יוכל באמת להרגיע את הנוער . כדי שיקבל את הרושם כי באמת נוקטים באמצעים יוצאים מן הכלל על מנת לשחרר את חברי ההגנה , היה צורך לעשות משהו שכמוהו לא ראה עדיין היישוב מעולם : דבר שיעשה את הרושם העמוק ביותר , לכל הפחות על היהודים , אם לא על האנגלים . האפשרות היחידה לכך היתה אותו הדבר שעשה הרב קוק . זוכר אני יפה את הרושם שמעשהו זה עשה אצלנו בבטליון , כיצד הרגיעה אותנו הוכחה ברורה זו כי היישוב לא ישכח את חובתו ויעשה את המאמץ המכסימלי , מאמץ יוצא מן הכלל , להציל את מגיניו . ואני אומר לך ברצינות גמורה : אילמלא עשה זאת ב"חורבה" באותה שבת דווקא , באותו יום שבו נתפרסם פסק הדין , ואילמלא נודע לנוער על אותו המעשה שעות אחדות אחר המאורע ( לבטליון שלו הודיעו על ידי הטלפון הצבאי - הטלפוניסטים האנגלים היו ידידים טובים , ( אז היה לנו למחר יום ראשון שחור עם הרבה קרבנות . הציבור , שהתפלל בשבת ב '' חורבה / ' הציל עשרות נפשות יקרות . המעשיה הזאת נגמרת בכך שכל הענין לא היה ולא נברא והרב הנכבד לא חתם על שום מסמך בשבת . לענין זה יודע ידידנו רמבה לצטט מתוך הודעה של הרבנות הראשית , שהרב קוק עמד אותה שעה בראשה : בעקבות המאמרים הללו , שהודפסו גם בארץ ישראל , נתפרסמה הודעה , כי הרבנות הירושלמית
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|