דת ומסורת בחייו ובמשנתו

עמוד:96

בתרגומו של חיים אורלן , בהשתתפות הנהלת ההסתדרות הציונית , בהוצאת ראובן מס , ירושלים , בשנת תש"ז . אחרי סקירתם של מאמצים טרום ציוניים ליישובה של א"י , עובר ד"ר ליפא לענייני הקונגרס עצמו ואומר : "האסיפה הזאת של שליחי האגודות היהודיות ויהודים נלהבים , הרי היא הראשונה במינה מאז שמונה עשרה מאות שנות הגלות השלישית , הרי היא בטויה של תנועה בינלאומית אשר איחדה את כל מעמדות ישראל לשם הגשמת רעיון לאומי שבמשך הגלות הארוכה הזאת , גלות אדום , היה כלוא בחיק היהדות ונאבק לשווא על התגשמותו . אכן , יום יפה , וגדול הוא היום הזה בדברי ימי ישראל ! העניין המוצע לפנינו היום להתיעצות , אינו פחות מאשר שיבת היהודים לארץ אבותיהם , לארץ הקדושה , שאלוהינו האחד והיחיד הבטיח לאברהם אבינו להורישה לנו , לזרעו . מאות בשנים ציפו לשווא לגאולה מהגלות הקשה דרך נסים מן השמים , שלא כדרך הטבע . ועתה , יגעי הציפיה הממושכת , לחוצים מכל צד בידי אויבים , הרינו רוצים לנסות להביא את גאולתנו בדרך הטבע כדי לשוב אל מולדתנו העתיקה כאבותינו במצרים ואח"כ בבבל . אף המה הגיעו אל הנחלה במולדת בדרך הטבע של ההתפתחות ההיסטורית . אחרי יציאת מצרים כבשו להם אבותינו את ארץ האבות בדרך הטבע של מלחמות בהנהגת משה , יהושע , השופטים והמלכים . גולי בבל שבו על יסוד משא ומתן דיפלומטי עם כורש מלר פרס , וחוזה בינלאומי שנשמר מלה במלה בכתבי קדשנו . אמנם , הנביא זכריה ניבא להם גאולה שלא כדרך הטבע בנחמו אותם במלים אלו : 'הנה מלכך ( המשיח ) יבוא לך ... עני ורוכב על חמור / אך אבותינו לא חיכו לקיום הנבואה הזאת והשתמשו בהזדמנות הראשונה שניתנה להם ושבו לגבולם . הנביא ישיעיהו לא נמנע מלתת למלך פרס , עובד אלילים , את התואר משיח . אף אנו , כאבותינו מלפני 2509 שנים , אין אנו רוצים לחכות עוד לרוכב על החמור , למשיח , אלא רוצים לשוב לארץ ישראל על יסוד חוזה בינלאומי . החרדים שבנו , המחכים עדיין למלך הרוכב על החמור , ימשיכו נא בגלות ( 0 להבא ויחכו לבואו , ברם , אם הם מרשים לקבצנים , לבטלנים וישישים להתיי ^ בארץ הקדושה ותומכים בהם בפרוטות עוני , הרי לא ייאסר גם לנו להעביר שמה אנשים צעירים תאבי עבודה מלאי כוח חיים , שיהפכו בעבודתם ושקידתם את השממה לעדן . ואם סוף סוף יבוא המלך העני , אזי יערכו לו פועלינו קבלת פנים הוגנת יותר מאשר אותם השנוררים . " הבאתי ציטוט זה במלואו כפי שהובא בהוצאתו של ראובן מס ובתרגומו של חיים אורלן , כדי להקל על ההשוואה עם התיאור שניתן לדבריו של ד"ר ליפא על ידי גדול ההיסטוריונים של הציונות , ד"ר אלכס ביין .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא