בגולה

עמוד:74

השוכנת על המדרון הדרומי של האלפים על אגמה , שהוא פנינת הרים הבולטת ביפיה אפילו בארץ זו של מראות מרהיבים . שם נחנו מטיולנו הארוך , נתנו מנוחה לרגלינו הדוויות והמשכנו בדרכנו לאיטליה , שכה אהובה היתה על אבי . כאן ידע אבי כל פינה , כל אבן . מילאנו , הקאתדרלה , לה סקאלה , פירנצה על תמונותיה , הגבעה שמעל לעיר ובה פסלו של מיכלאנג'לו , דוד המלך . הגשר המכוסה על הארנו . הסיפורים על עברה של פירנצה ועל זהרה . תולדות איטליה . הדוג'ים של ונציה . הרנסאנס . על כל אלה שמעתי לראשונה אז ומפי אבי . אלא שכל זה לא היה העיקר . העיקר היה רומא הבירה : רומא שטופת השמש , רומא של הקיסרים ; רומא שניצחה אותנו והעבירה את גיבורינו תחת שער הנצחון של טיטוס ; רומא שנתנה לעולם את החוק ההגיוני ואת מושג המשפט המופשט . שוב רומא של הרנסאנס , אולם בעיקר רומא של מאציני ושל גאריבאלדי . רומא של ימי נעוריו , רומא שהיתה לאבי הפתח לארץ ישראל ואשר צביונה ותולדותיה שימשו דוגמה כל ימיו , דוגמה שאליה שאף ואותה ביקש להעתיק למציאות של התחייה העברית בארצנו . את רומא עברתי אז לארכה ולרחבה . נלווה אז אלינו בן דודתי , יונה , שיצא ללוזאן ללמוד . אתו בילינו חודש ימים בטיולים ובסיורים , אלא שעל הרוב היה גם אבי מתלווה אלינו , כי אהב את העיר מאד . היה זה עוד בראשית ימי שלטונו של מוסוליני ובטרם יהיה סיפק בידו לערוך את השיפוצים העכשויים בעתיקות . החורבות היו ממש חורבות . הזדמן לי לחזור לרומא ב , 1935 בדרכי מפאריז לארץ דרך צ'יביטאווקיה ( שם עגנה אז ספינת המפרשים "שרה א '" וקברניטה , ירמיהו הלפרן , קיים אז על סיפונה את בית הספר הימי העברי הראשון בזמננו , ( ושוב הייתי ברומא לאחרונה , והפעם עם אביבה ועם ילדינו . לראשונה חשבתי כי רומא השתנתה , אך לא . השיפוצים של מוסוליני לא קילקלו את הנוף , אך גם לא תיקנו הרבה . רומא נשארה רומא , עיר הנצח , בה העבר מוליד חלומות על העתיד . מקרה מבדח אירע ברומא : אבי חייב היה להיפגש עם מר מוסוליני לצורך פעילותו השיטתית להשיג את תמיכתם של מדינאים איטלקיים בדרישותינו . הפגישה נקבעה לשעה מסוימת אחר הצהרים , אך אבי שכב לנוח והתעורר לאחר שעת הפגישה . הדוצ'ה נעלב , ולא רצה לקבלו שנית . אז נראה הדבר לאבי ענין חמור ומביש , כאילו נרדם על משמרתו . ואמנם , מי יודע איך היו העניינים מתפתחים לו נפגשו השנים . כיום גם אני סבור שאסון היה זה שהשנים לא דיברו זה עם זה . את הקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד אשר בצ'כוסלובקיה זוכר אני בעיקר מכיון ששם נפגשתי עם נער בשם תיאו מוצקין , שהיה מתמטיקאי טוב ואתו עסקנו בבעיות מתמטיות ( אחרי 25 שנה , כשנפגשנו בירושלים , סיפר לי מוצקין

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא