מצרים

עמוד:50

המצרי והרים את התרבוש באוויר . המצרי לא ציית , אלא שילב ידיו על חזהו ואז זרק האנגלי את התרבוש למים . התגובה היתה מפתיעה : המצרי פשט את ידיו , אחז בשני המשוטים ובתנועה מהירה שיחרר אותם מהנקבים שבצדי הסירה , והשליכם למים , מקום שעוד ניצנץ התרבוש . אף על פי שעברה עלי כביכול מהפכת פברואר בפטרבורג ושמוע שמעתי טירטור מכונות ירייה ברחוב שבו גרתי , היה זה מעשה האלימות הגס ביותר שהזדמן לי לחזות בו עד היום ההוא . אינני זוכר במה נגמר העניו . אולי לקחו אותי מהסיפון כדי לאכול ארוחת עשר . עד מהרה הייתי עד למחזה שני של אלימות מזעזעת . היה זה כבר בבית המכס . ציפינו לאבי שיבוא לפורט סעיד לקדם את פנינו , אך הוא לא הופיע . אחר כר התברר לנו שעוכב בגלל עניינים צבאיים ; עדיין קצין היה בגדוד העברי . לא היתה לנו ברירה אלא לעבור את המכס בכוחות עצמנו - ביתר דיוק , בכוחות אמי . אותי הושיבה אמי על ספסל בתחילתו של פרוזדור הכניסה , מול השער , והיא עצמה נכנסה אל חדרי המכס פנימה . היא נשארה שם שעה ארוכה מאוד ; היו אלה ימים טרופים שלאחר גמר המלחמה , והמכס המצרי גם בימים כתיקנם מעולם לא הצטיין ביעילותו . לכן נשארתי יושב בפרוזדור מול השער , שבו עמד שוטר מצרי . כעבור זמן מה הופיע מין קבצן ששאל את השוטר משהו . השוטר הורה באלתו על כיוון מסוים , והקבצן התרחק בכיוון זה . כעבור דקות מספר חזר הקבצן ודיבר אל השוטר שוב . הפעם התרגז השוטר וצעק עליו . הקבצן שוב נעלם , אך כעבור חצי שעה שוב הופיע ושוב קרב אל השוטר . הפעם הרים השוטר את האלה והתחיל להרביץ בקבצן . ממקומי שמעתי את מהלומות האלה ואת צעקותיו של המוכה . לבסוף נפל הקבצן ארצה והסתלק מן המקום בזחילה על ארבע . בשבילי היתה זו חוויה חזקה מאוד . עוד זמן רב נשארתי יושב פנים אל פנים מול השוטר הנורא , מצפה לשווא שאמי ( שבינתיים כבר לא ידעתי היכן היא ) תבוא ותגאל אותי משם . מאד רציתי שיופיע אבי פתאום . והוא אמנם הופיע , אבל כעבור זמן , שעה שכבר היינו בחדר במלון . אני זוכר איר שנכנס לחדר , לבוש מדי קצין . זאת ולא עוד . אינני זוכר מה אמר או מה קרה . כנראה פשוט הוקל : אבי הגיע , וכבר לא הייתי צריך לדאוג . זוכר אני רק את ארוחת הערב במסעדת המלון , תחת מניפות הענק המסתובבות לאיטן תחת לתקרה , בעוד מלצרים סודאניים שחורים משחור , חבושים תרבושים אדומים , מגישים לנו . אבי הסביר שהצלקות שבלחיים של הסודאנים הללו , בניגוד לצלקת דומה בלחיו של גרמני שישב אל השולחן הסמוך , אינן תוצאת דו קרב אלא הן תוצאה ממעשי כישוף . מהומה גדולה פרצה בשעת אותה ארוחה כאשר נכנס עטלף לאולם והתחיל בטיסה משתולל מצד אל צד . הנשים צווחו וכיסו את שערן במפיות . סופר על אחת שלפני יומיים הסתבך עטלף בתסרוקתה עד שלא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא