הצבר מאודיסה

עמוד:30

הוא הספיק לשהות שנתיים כנציג התנועה הציונית ( יחד עם ויקטור יעקובסון ) בקושטא , ששלטה אז על ארץ ישראל . מאחוריו היו המלחמות על בית הספר העברי בגולה " ) עברית בעברית , ( " מלחמות על הקמת הגנה עצמית . כשהתחלתי להכירו לא היה כבר אותו נער שובב שהסתובב לתומו במרחצאות הנשים באודיסה ואף לא הסטודנט האוכל "בטראטוריה" ברומא וממשכן את שעונו . אבל רוח השובבות , הרגשת הבטחון בעצמו , במשפחתו , בידידיו ובעמו , ואפילו באנושות , שאיפתו לחיי חופש ושיוויון , אהבתו לאמנות - את כל אלה הספקתי להכיר היטב , כי הם ליווהו בכל דרך חייו . סיפר לי מפקד של פעולה במלחמת 1948 כי פקודיו הצברים הסתערו וכבשו יעד מפני שלא עלה בדעתם כי דבר שהם רוצים בו אין בידם להשיגו . קו אופי דומה היה גם לאבי : מעולם לא פיקפק באפשרות להשיג מטרה שהציב לעצמו להשיגה הלכה למעשה . אולם על יכולת הלחימה שלו ועל התמדתו עוד ארבה לכתוב . עכשיו אתחיל בזכרונות הילדות והנעורים שלי , שעברו עלי בבית אבי ואמי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא