הצבר מאודיסה

עמוד:25

נימוסיו , משחר בחרותו , היו מלוטשים הרבה יותר מאלה של הצבר האמיתי המסתובב עתה בביתי ; ובכל זאת היה צבר לכל דבר : צבר מאודיסה . ככל ילד קיבלתי גם אני לראשונה את אבי כעובדה קיימת ולא הרביתי לשאול את עצמי מה היה כאשר היה הוא נער . רק כעבור שנים רבות התחלתי להתעניין בנושא זה . ואז , ממכתביו ומסיפוריו ומספוריהם של אחרים עליו , התחילה להצטייר בעיני דמותו בשנים שבהן לא הכרתיו עדיין . זוהי דמות קוסמת . הוא היה נער שהשתלבו בו רוח שובבות ועליזות , רוח של התמרדות בכל המוסכמות ובראש וראשונה בבית הספר שאותו שנא , עם יחס בלתי רגיל אל אמו הזקנה ואל אחותו , עם נימוסים ( אולי מוגזמים ביחסיו עם נערות - הרי את לב אמי כבש בהיותה בת שש כשהוא גבר בן עשר הבא לבקר את אחיה הבכור , מברר אותה , ( Bonjour Mademoiselle ^ ולכל אלה נוספת רצינות יוצאת מן הכלל בכל הנוגע לבעיות היסוד של הפילוסופיה האנושית . קו אופי אחר עובר כחוט השני בכל חייו , מימי ילדותו ועד מותו : הוא ראה את עצמו כשווה בין שווים ואת עמו כעם שווה , החי גם הוא בין עמים השווים לו . המחשבה שקיים מישהו הרשאי , ללא הסכמתו המוקדמת , להעמיד את עצמו מעליו היתה לו לזרא . הרעיון כי יעז אדם לחשוב את עמו נחות דרגה הוציאה אותו מגדרו . קו אפייני זה לתפיסת עולמו נראה בבירור מכל מה שכתבו על ימי ילדותו : מן האוטוביוגרפיה שלו , מהסיפורים השונים שכתב על ימי ילדותו באודיסה ואשר לרובם אופי אוטוביוגרפי . דברים אלה נכתבו אמנם לאחר שנים , והשקפותיו כאיש מבוגר יכלו להטביע את חותמן על זכרונות ילדותו ; אך יש קובץ כתבים מופלא , "הפליטונים , " שבו ריכז אבי את רוב המאמרים שכתב על דברים שביו יהודים לעולם החיצון ושנכתבו מ 1905 עד . 1912 פליטונים אלה הם מכתביו העזים ביותר , ראיה מוחצת לכך שכבר בנעוריו לא הסכים מעולם כי אפשר שהוא הוא ועמו יכולים להיחשב יצורים ממדרגה שניה . מתי גילה את ארץ ישראל אינני יודע . ש . ד . זלצמן חשב כי הוא הוא שהביא את אבי בסוד הציונות ואבי אז בן . 22 אולי אמנם היה זלצמן הראשון שהצליח להביאו בעול הציונות המאורגנת , אולם לי ברור למעלה מכל ספק כי הרעיון הארצישראלי פעם בקרבו מעצם ימי ילדותו . במכון ז'בוטינסקי נמצאת מין חוברת יומן שבימים ההם היו הבחורים נותנים שי לנערות ליום הולדתן למען תרשומנה שם את סודותיהן . בעמוד הראשון נהג הנותן לרשום שיר כלשהו המוקדש למקבל השי . בהיותו כבן 14 נתן אבי חוברת יומן כזו לאחותו ובה רשם את שירו הידוע של לרמונטוב על התמר בארץ ישראל וצייר שתי תמונות נוף : האחת נוף שטוף שמש ונערה עם כד מתחת לתומר , והשניה נוף קודר וקר , מכוסה שלג . ואלו הן , בתרגום חפשי , מילות השיר : "כבר בגיל 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא