כך היה כותב

עמוד:14

הראשון של השיר וכתב באותיות לטיניות : Be dam ve jelezo Mi gev riqqavon ve afar Betar , Gaon ve nadiv ve akhzar . Yuqam lanu geza שוב מלה הכובשת בקרבה עולם רעיוני jelezo - ( ברזל ברוסית . ( ושוב , כידוע , בעיבוד הסופי באה במקום זה המלה "וביזע , " שמובנה שונה בתכלית . אבל אז כתב אבי . jelezo הוא קם , הודה לנו על עזרתנו , והלך . ואנו נשארנו שם בבית הקפה , יושבים עד שעה מאוחרת בלילה ודנים בחוויה זו שהזדמנה לנו כאן , באופן פתאומי כל כך . היתה לנו הרגשה כאילו באמת שיתף אותנו בכתיבת השיר . טוב היה לנו . החיפושים אחר המלה המדויקת בשיריו הניעו את אבי לחיבור מילוךחרוזים עברי . היה זה מילון ככל המילונים שבעולם , אלא שהמלים הופיעו בו מסודרות לא לפי סדר האותיות הראשונות שבמלה אלא לפי סדר האותיות האחרונות שבה . דבר זה עורר בעיות טכניות ודיקדוקיות אין ספור , ואבי שקד על זה הרבה ונהנה מאוד מעבודתו . פעם קיוה לסיים את המילון ולפרסמו , אך לא הצליח בכך . טיוטת המילון הזה נמצאת במכון ז'בוטינסקי . את רוב שיריו כתב באותיות לאטיניות . הוא סלד ממראהו ה"שעיר" של הכתב העברי המנוקד וראה חשיבות בהנהגת כתיב לאטיני . בתוך השאר וכדי להרגיל את הקורא העברי לבטא את המלים נכונה , בלי לדלוג על דגשים ושוואים שצריך לבטאם . היה זה לגביו גם מכשיר יעיל לליטוש שיריו מבחינת הקצב והחרוז . אך , כאמור , קרה שדווקה הליטוש הזה גרם שהחרוז השתלט על התוכן . בנידון זה רצוני לספר על עוד מקרה אחד , שבו אולי בכל זאת התוכן הוא שקבע את החרוז . בשנת , 1938 בהגיעי מהארץ לכינוס בית"ר בוורשה , הבאתי עמי רעיון לסיסמה : "מדיניות הפנים לבךגוריון , מדיניות החוץ לדבוטינסקי / ' בתקופה זו נראה היה לי כי טעות היא למחנה הרביזיוניסטי להילחם נגד ה"שמאל" בשאלות הכלכליות : לגבינו היו אלו בעיות של מה בכך , ולגבי השמאל - בעיות עקרוניות שעליהן היו מוכנים למסור את נפשם . יש לוותר להם כאן ולהתרכז בבעיות של מדיניות החוץ , שבהן כוחנו . אבי , שהעריך את הגורמים הכלכליים במדיניות יותר ממני , לא הסכים . אצלו היה כאן גם גורם אידיאולוגי : בעיניו כלל הפרולטריון הארצישראלי לא את העובדים שקיבלו סרטיפיקטים והתיישבו בארץ על חשבון הקרנות אלא דווקה את הנוער היהודי בחוץ לארץ , שעדיין לא קיבל סרטיפיקט והוא סובל חרפת רעב בגולה . הבעיה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא