כך היה כותב

עמוד:13

האנטישמי של סטוליפין על "הגזע השפל . " השנים ישבו בשלוה ולגמו תה והתווכחו בחיבה על השאלה גזעו של מי שפל יותר . עצם פתיחתו של הספור , עצם השימוש במלה '' בחיבה" המופיעה בפיסקתו הראשונה קובעים את נעימתו של הפיליטון כולו : ליגלוג קל המכסה על ויכוח מר ועל שימוש בנימוקים קשים ואכזריים כלהב פלדה . תאמרו : שוב כאן '' צורה" ולא " . תוכן . '' אלא שדבר זה שייר לתוכו דווקה . ואיר מתנהל הוויכוח ? המתווכח היהודי קובע במשפטו הראשון שאינו מאמין כלל בקיום גזעים עליונים ונמוכים . זו הכרזה עקרונית נגד הגזענות ( בשנת . ( 1911 הרוסי מתפלא : ומה בענין ה'אתה בחרתנו' היהודי ? כאן ניתנת למחבר הזדמנות להסביר את המקור הגלותי של רעיון זה . לאמיתו של דבר , כל הגזעים שווים . הרוסי חולק על כד . בשני העמודים הראשונים הובררה נעימתו של הוויכוח ועמדתם של שני המתווכחים . ועתה מתחיל ברד של נימוקים . הרוסי גורס למעשה שאם הכל שונאים את היהודים הרי בוודאי יש סיבה לדבר . היהודי משתמש בהזדמנות להשוות את התחלות ההיסטוריה של הרוסים , שקראו לזרים כי יבואו למשול בהם , עם התחלותינו אנו , את האופן בו קיבלו הרוסים את הנצרות לדרר עמידתנו אנו במבחן אש וגרדומים ולסרובנו העקשני להתנצר , וכר וכרי . כאן פשוט אוצר של נימוקים שבהם יכול כל יהודי להשתמש בוויכוחיו עם הרוסים . לבסוף הרוסי אומר : '' אתה שונא רוסים יותר משאני אנטישמי , " והפיסקה האחרונה באה לרכר קצת . תוכן ? יש כאן תוכן אשר משר שנים מילא את ערבי הוויכוחים של הנוער האינטליגנטי , היהודי והרוסי . וכד בכל כתביו : תוכן המודגש על ידי הצורה . אד ענין זה בולט יותר בשירה . גם כאן התוכן קודם לצורה , אם גם לפעמים כורח הצורה בכל זאת מכתיב גוני תוכן מסוימים שלא עלו במחשבה תחילה . זאת ראיתי כמה פעמים . המקרה הבולט ביותר קשור בהמנוךבית"ר . זה היה לערר בשנת תרצ"ב ואני אז סטודנט בפריז . ערב אחד ישבתי בבית הקפה "אקרופול" בשער אורליאן , לא הרחק מביתנו , ושיחקתי שח מט עם בן דודי סרג , ' הוא שפעם כה היטיב לצייר אניות קרב . זאת נהגנו לעשות כמה פעמים בשבוע : שיחקנו ואגב כר שוחחנו על הרעיון של סרג' ( ושל עדיה גורביץ , ( ' שאת הארץ יש לכבוש לא מצד הים ברוח הציונות הרשמית , אלא מדרום ומזרח , כדרכו של משה , ולכן יש להציב יישובים קודם כל באי טירן ובחוף הערבי שבסמוך . בכל אופן , אבי ידע היכן למצוא אותנו . והנה נכנס ואמר : "עכשיו נכתוב יחד את המנון בית"ר . החרוז הקובע יהיה ר , ר , ר " . והוא כתב על הנייר בית"ר , הדר , סקנדר . המלה האחרונה , כך הסביר היא זמנית בלבד . היא באה לפי שעה במקום המלה " סקנדל . " ( בעיבוד האחרון , כידוע , באה כאן המלה "אכזר , " אשר מובנה ותוכנה שונים שינוי ניכר מ"סקנדל . " אחרי הדברים האלה ניגש אבי לבית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא