כך היה כותב

עמוד:10

מדוע . הלכתי להימלך בדעתו של מר חנניה רייכמן . אמרתי לו כי משום מה אין התרגום מוטר את רוח הסיפור , אף שלא השכלתי למצוא דופי בתרגום המילולי המדויק והנאה של כל משפט בפני עצמו . מר רייכמן פיענח את התעלומה בשבילי : המתרגם המכובד היה , כנראה , נטול חוש הומור ולא הרגיש בגוני גונים היתוליים שהיו בטקסט המקורי ( הרוסי ) של אבי . אינני יודע אם השגת בת הגון המדויקת הרצויה היתה כרוכה אצל אבי בעבודת נמלים מפרכת . זאת יגלה מחקר כתבי היד שלו . לדעתי , היו כאן שתי תופעות משולבות : מצד אחד , חוש ההומור שלו היה טבעי ונבע ממעמקים , מאהבת הבריות ומהבנה לנפשם , והוא שהכתיב לו אותו גון שהפך את כל היוצא מתחת ידו לחומר חי ותוסס . מצד שני , ודאי תמיד ביקש לעקור מכתביו חזרות ( ולא רק חזרות על מילים ) וכנגד זה השתדל להעשירם בתיאורים ציוריים היונקים מן המציאות העממית , מן הקרקע . הוא אהב את הטבע , את הרי האלפים , את שמי הארץ , את שלל צבעיה של איטליה - ואלה חוזרים אמנם בכל כתביו . רצוני להביא כאן עוד דעה אישית , על אף שהיטב אני יודע כי אין לי הבנה מספקת כעניינים אלה : מכל הסופרים לב טולסטוי הוא שהשפיע ביותר על הטכניקה הספרותית של אבי . פעם סיפר אבי כבדיחה שעורכו של אחד העתונים שבהם כתב בנעוריו היה צועק לעתונאים הצעירים : "למען השם כתבו פשוט . כמו טולסטוי ודוסטויבסקי . " הוא כתב פשוט . זכור לי : בהיותי בן שתים עשרה ראינו יחד "מערבון" אחד , "הקרון המכוסה , " על פלישת האמריקאים לתוך הפלריות , אלו ערבות המערב התיכון . אבי השיג את הספר והציע לי שנתרגם אותו יחד לעברית . ישבתי ותרגמתי את העמוד הראשון , שבו מסופר היה על האשה שיצאה מביתה אל השביל . אני תרגמתי : '' היא יצאה מפתח ביתה . " אבי אמר : לא , "מדלת ביתה . " טענתי כי בתנ"ך אפשר למצוא ביטויים כגון "פתח האוהל . " אבל הוא פסק : "זה אינו התנ"ך . " בכך אגב , הסתיים המאמץ המשותף הזה . מאותה תקופה בקירוב זכור לי עוד סיפור האופייני לגישתו הלשונית . אבי קרא בתל אביב איזה כרוז ( שכנראה הודבק על הקירות ) ובו כתוב : ... " ולמרות זאת הבחירות צריכות להיות חשאיות , ישירות , יחסיות וחפשיות . " ... תשע מלים בזו אחר זו הנגמרות בצליל "ות ! " דברים כאלה הסעירו תמיד את רוחו , כמו ששת השי"נים בפסוק הראשון של שיר השירים . אולם מלבד החיפוש אחר הגון המדויק והצליל הנוח של המלה , יש בכתבי אבי משהו חשוב הרבה יותר : המבנה והתוכן . דבר זה נכון לגבי מאמריו הפולמוסיים כמו לגבי סיפוריו וספריו הבלטריסטיים . יש בכל אחד מהם תיכנון מדוקדק שרק אחריו בא הביצוע - אך הביצוע הוא מתוך הסתערות ובתנופה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא