|
|
עמוד:29
איכות המידע ועל מידת אמינותו . מצד אחר , יש לשים דגש גם בחסרונות של סוג מקורות זה וטיב היחסים עמם . ככלל ייאמר כי לעתים המידע המתקבל ממקורות אנושיים איננו ניתן לאימות בצורה טובה , למשל אם המידע מגיע ממקור יחיד ( לדוגמה , אדם מתוך הארגון מדליף מידע לעיתונאי . ( קושי זה מצטרף לכמה וכמה סיבות נוספות לפגיעה באיכות המידע ובאמינותו , כגון החשש שהמידע המתקבל מו 1 ט > ה ( ובמקרים קיצוניים אף שקרי ) מתוקף העובדה שהוא מתקבל מאדם עם תחושות , רגשות ומאוויים ולא ממכונה הפועלת באופן אוטומטי . יש להוסיף ולומר כי השגת מידע ממקורות אנושיים כרוכה לעתים בהוצאה כספית משמעותית , ובצד המודיעיני - גם בהכשרה ארוכה ויקרה שאינה כדאית לעתים גם מבחינה כספית וגם מבחינת חיי אדם . על-אף קיומם של יתרונות וחסרונות אלו ובהתבסס על המידע שהוצג פה ניתן להסיק שעדיין קיימת מידה לא מבוטלת של דמיון בין שני אוספי מידע אלו . הדמיון הרב מתבטא במגוון נושאים הנוגעים לעבודתם של העיתונאי החוקר ומפעיל הסוכנים אל מול מקורות המידע האנושיים שהם נעזרים בהם : סוגיות אתיות , סוג המקורות , טיב היחסים עם המקורות ועוד . מפאת קוצר היריעה , לא הוזכרו כל הנושאים הנוגעים לקשר שבין אוספי מידע למקורות אנושיים . לפיכך שאלות רבות עומדות בעינן וראוי שייבחנו בעתיד . האחת היא מידת השפעתו של המקצוע ( העיתונא 0 י או המודיעיני ) על טיב העבודה ועל היחסים עם המקור . שאלה נוספת שעסק בה המחקר אך במעט היא ההיבט הארגוני והשפעתו על העבודה אל מול המקורות . כל השאלות האלה ועוד ראויות למחקר מעמיק , וצפוי שיספקו הבנות חדשות , מעניינות ומאירות עיניים לא פחות מאלה שהוצגו כאן . 1 Tim Hackler , "The Press and 1992 p . 23 Intelligence profession series , no . 8 , National Security Secrets" , יש יתרונות כמו גם חסרונות ביחסיהם של העיתונאים החוקרים וקציני המודיעין עם מקורות המידע האנושיים המסייעים להם בעבודתם
|
|