|
|
עמוד:28
" מגן ולא יראה ? " עיתונאי-חוקר ומפעיל סוכנים ועבודתם אלמולמקורותאנושיים * אוהד עברי המאמר מנסה להתחקות אחר הדמיון והשוני בין מפעיל הסוכנים ובין העיתונאי החוקר , תוך בחינת עבודתם אל מול מקורות אנושיים . שני אוספי מידע אלו פועלים בעולמות שונים לחלוטין זה מזה ומטרות עבודתם לכאורה אינן משיקות זו לזו . עם זאת , ההנחה היא שלשני סוגי מערכות יחסים אלו יש מן המשותף ומן השונה במגוון תחומים : סוגי המקורות שהם נעזרים בהם , סוגיות אתיות העולות מעבודתם , דפוסי פעילות ארגוניים , יחסים עם מקורות המידע וכדומה השוואהביןעבודתעיתונאים לעבודת אנשי מודיעין אל מול מקורות אנושיים " ההבדל בין מודיעין לבין עיתונות זה השיווק , קהל היעד ... המוצר הוא אותו מוצר רק שיווק אחר ולמטרות אחרות . " כפי שיתברר לקורא , יש לא מעט קווי דמיון בין העיתונאי החוקר לבין מפעיל הסוכנים . הדמיון ביניהם מתחיל במישור הארגוני . שני אוספי מידע אלו אינם מתפקדים בחלל ריק אלא משמשים חלק ממערכת היררכית ברורה ומוגדרת , המאופיינת בבעלי תפקידים רבים ואשר יש בה אינטרסים שונים ואף נוגדים . כמו כן , גם במערכת העיתונאית וגם במערכת המודיעינית מתקיימת תחרות , למשל על משאבים או יוקרה . עוד עולה שקיים דמיון גם במקורות המידע שאוספי המידע נעזרים בהם . גם העיתונאי החוקר וגם מפעיל הסוכנים נעזרים במידע כתוב לסוגיו , אך גם במידע המגיע ממקורות אנושיים . המקור האקראי משותף למפעיל הסוכנים ולעיתונאי החוקר , ואילו המקורות הקבועים של כל אחד מהם שונים . העיתונאי החוקר נעזר לרוב במקורות מתוך הארגון הנחקר , בהווה או בעבר . מפעיל הסוכנים נעזר לרוב במקורות שנבחרו בקפידה ושעברו בדיקת רקע והכשרה נאותה לתפקידם . טיב היחסים בין מקורות המידע לבין שני אוספי המידע , גם בו יש מידה רבה של דמיון , וניתן לאפיינו לפי מודל יחסי תפקידים של בלומלר וגורביץ . ' ככלל , גם בתחום המודיעין וגם בעיתונות , המקור הוא שמחזיק במידע - הוא בעמדת הכוח . עם זאת , בידי מפעיל הסוכנים או לחלופין העיתונאי החוקר יש טובין שהמקור זקוק להם , קרי - כסף או פרסום בהתאמה . מערכת היחסים ביניהם מתמשכת על פני זמן רב . המקורות לרוב משמשים בתפקידם לאורך זמן , שני הצדדים מכבדים זה את זה וזקוקים זה לזה ואף מתפתחת ביניהם הדדיות ואמון . עם זאת , טיב היחסים בין מפעיל הסוכנים או העיתונאי החוקר ובין מקורותיהם האקראיים מאופיין כמודל חליפין שבו אין תלות מתמשכת בין שני הצדדים . נוסף על כך , מערכת יחסים זו תתממש אך ורק אם תוצרה הסופי יספק את שני הצדדים . בכל הנוגע למוטיבציה של המקור למסור מידע , ניתן לומר כי בשני המקרים הסיבה למסירת המידע יכולה להיות מתוך רצון לפגוע בצד אחד ולסגור עמו חשבון ( למשל המדינה או הארגון הנחקר ) או לסייע לאחר - אלטרואיזם ( לדוגמה מסירת מידע יקר ערך אודות מדינת אויב לארגון המודיעין . ( מנגד , קיימת נקודה מבדילה בין שני אוספי המידע : לארגון המודיעין , שלא כעיתונות , יש מקורות קבועים שהוא מעסיק ואשר מעבירים לו מידע מתוקף תפקידם . סוגיית האתיקה גם היא שבה ועולה באופן דומה למדיי בשני אוספי המידע . גם העיתונאי החוקר וגם מפעיל הסוכנים נתקלים בסוגיות אתיות דומות בחלקן , כמו חדירה לפרטיות או שקר ורמייה על מנת להשיג מידע ועוד . אך השוני הגדול בין שני אוספי המידע בתחום זה מתבטא בעובדה שאת העיתונאות , ובכללה גם העיתונאי החוקר , מנחים כללי אתיקה קבועים ומסודרים ( אם כי לא בהכרח מחייבים מבחינה חוקית , ( ואילו הנעשה בנושא זה בתחום המודיעיני עודנו בלתי מספק ונתון לוויכוחים ולמחלוקות . סיכום " don't blame journalists for of gathering intelligence .. I business , in a way - the business intelligence crew are ] in the same After all , [ journalists and being aggressive at gathering " 1 intelligence ; that's their job יש יתרונות כמו גם חסרונות ביחסיהם של העיתונאים החוקרים וקציני המודיעין עם מקורות המידע האנושיים המסייעים להם בעבודתם . מצד אחד , המידע המתקבל מהמקורות האנושיים הוא לרוב איכותי ביותר , מדויק ומסייע בצורה הטובה ביותר לאוספי המידע . עם זאת יש לשוב ולציין כי סוג המקור האנושי ( מקור שהארגון מעסיק , צופה אקראי באירוע וכדומה ) משפיע על גם בתחום המודיעין וגם בעיתונות , המקור הוא שמחזיק במידע - הוא בעמדת הכוח . עם זאת , בידי מפעיל הסוכנים או לחלופין העיתונאי החוקר יש טובין שהמקור זקוק להם , קרי - כסף או פרסום בהתאמה לעתים המידע המתקבל ממקורות אנושיים איננו ניתן לאימות בצורה טובה , למשל אם המידע מגיע ממקור יחיד * סטודנט לתואר ראשון במחלקה לפוליטיקה וממשל ובמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב . הכתבה היא חלק ממחקר מקיף אשר בחן את הדמיון והשוני שבין עיתונאי חוקר למפעיל סוכנים בעבודתם אל מול מקורות אנושיים .
|
|