|
|
עמוד:12
איך זה נראה ממבט מפקדת החיל ריאיון עם קצין מודיעין ראשי תא"ל יובל חלמיש יש טענות על רמת הידע והמידע על ארגון חיזבאללה שהייתה בידי המודיעין לקראת המלחמה האחרונה ובמהלכה . מה באמת ידע אמ"ן בכל רמה ? * דוד צור ממאי , 2000 מועד הנסיגה מלבנון , הרחיב מערך החיזבאללה את פעילותו בלבנון ומחוצה לה . בדרום לבנון , באזור שפינה צד"ל , ירד חיזבאללה עד הקו הכחול ( גבול ישראל-לבנון ) והחל בפעילות ביצורים , תצפיות ואיסוף מודיעין והיערכות לעימות מול ישראל . תמונת המודיעין מאז ועד יולי , 2006 ברמה אסטרטגית-אופרטיבית , הייתה טובה מבחינת הבנת הפריסה ותפיסת ההפעלה של חיזבאללה , כולל כיצד ינהל את העימות מול ישראל בעתיד . ידענו על מערך רקטי לטווח בינוני וארוך , המאיים על העורף בישראל , ועל רקטות קצרות טווח המכסות את קו הגבול ויישובי קו העימות . כלקח ממבצע " דין וחשבון" ו"ענבי זעם" יצר הארגון לעצמו אורך נשימה לוגיסטי . בתחום השטח , התמונה הראתה מערך ביצורים רחב , בלתי נפרד ומותאם לדרכי הפעולה של הארגון . כאמור , במודיעין פצ"ן בשיתוף חטיבת המחקר באמ"ן / זיט"ר נבנתה תמונת אויב ברמה אסטרטגית-אופרטיבית טובה , אך בינונית מבחינה טקטית . בתחום המטרות , נבנתה תמונה ברמה בינונית עד נמוכה . היה לנו מידע על מערך הרקטות לטווח בינוני וארוך , אולם התקשנו לאתר את הקטיושות קצרות סוגים , והכרנו טוב את מפקדות הארגון אך לא את כלל המערך הנייד שלו , שנבנה בלבנון לאורך השנים . אם כן , רמת הידע לפני הלחימה הייתה סבירה . מה הייתה רמת המודיעין המלווה למבצע , ועל כל פנים - במה הופתענו ? חשוב לציין כי מקבלי ההחלטות , הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי , קיבלו מודיעין ברמה סבירה , אם כי רמת המודיעין בשטח הייתה בעייתית בהיותו פחות ממוקד , והיחידות שהגיעו לצפון פחות הכירו את השטח . לאורך שנים ידע אמ"ן להציג למקבלי ההחלטות ולמתכננים ברמת הפיקוד ומעלה את המשמעויות הנגזרות מהיערכות חיזבאללה בלבנון . ההפתעה הראשונה במלחמה הייתה הירי של טיל חוף-ים מתוצרת איראן , C-802 שצה"ל וחיל הים לא ידעו עליו , אף שהועלתה כבר ב2003- האפשרות שהוא ישנו בידי חיזבאללה . הפתעה נוספת הייתה ההפעלה הנרחבת של טילי נ"ט , טילים רבים שירה הארגון לעבר כוחותינו . אמנם הכרנו את סוגיית הנ"ט ואת הפעלתם הנרחבת כבר באירוע ראג'ר בנובמבר , 2005 אולם במלחמה זו הם נורו על חייל צה"ל , על מבנים ועל רק"ם צה"לי בהיקפים נרחבים . תופעת " שמורות הטבע" הייתה מוכרת אולם מפתיעה ברמת ההסתרה וההטמעה , עד שכוחות השטח דרכו על הבונקרים התת-קרקעיים ורק אז גילו אותם . בעיה אחרת הייתה ברמת השטח בין החטיבה לגדוד , מבחינת זרימת המידע ועדכניות העזרים . נראה שיש פיגור בלתי מוצדק של כמה שנים מבחינת עדכניות העזרים בפצ"ן . נוסף על כך , חלק מהקמ"נים השאירו את החומרים בימ"חים . הם לא הבינו שאכן זו מלחמה ולא עוד מבצע שבו מקבלים חומר בזמן אמת מהפיקוד , וזה הצריך הכנת עזרים לכוחות בזמן המלחמה . יש רושם שהכוחות הסדירים באו עם ה state of mind- של השטחים . עד כמה זה נכון וכיצד זה השפיע ? אכן כך . הכוחות הסדירים הגיעו לצפון נתונים באווירה ובתפיסה מנטלית האופיינית ללחימה בשטחים , כלומר מקבלים את כל המודיעין מלמעלה ובפירוט רב . מפקדים התרגלו לקבל עזרים רבים לצד מודיעין איכותי וזמין . מלבד זה , שינויי המשימות של היחידות גרמו לחוסר מוכנות ולהכנת עזרים בהתאם . ברצוני לציין שהגיעו מיטב הכוחות והיחידות עם מפקדים מצוינים . עם זה יש לזכור שהקמ"נים והמפקדים מסמג"ד ומטה הם דור שלא הכיר את לבנון , והיחידות לא התאמנו מספיק לזירה זו , אף שנבנה אזור המדמה את שמורות הטבע בשטח אלייקים ובשטח אש נוסף . קיימת תחושה שרמת מודיעין השטח לא הייתה מספקת במלחמה זו . מהתחקירים שנעשו עד כה עולה שעבודת הקמ"ן בשטח , בניתוח המבצעי של הקרקע , נעשתה בחוסר מקצועיות וברמה בינונית ומטה . תפקיד קצין שטח כבר אינו מקצוע מאתגר ולפיכך מתמעטים הקצינים העוסקים בנושאים אלו . מכאן הצורך להחיל מהלך תקיף ונמרץ ברמה החילית ולעשות טיפול מקיף . יש לבחון כיצד לאתגר את קציני השטח כבר בקורס הקמ"נים , מצד הניתוח ועבודת הקמ"ן , ולתרגל את הניתוח במפות ובעזרים ולא רק במחשבים . כמו כן יש להחזיר את קורס קציני השטח שיהיה חלק ממסלול ההכשרה . באשר לאופן הטיפול בעזרים , הנושא נתון בבחינה והפקת לקחים בידי צוות חילי . היה לנו מידע על מערך הרקטות לטווח בינוני וארוך , אולם התקשנו לאתר את הקטיושות קצרות הטווח , והמודיעין היה פחות טוב ופחות ממוקד הטווח , והמודיעין היה פחות טוב ופחות ממוקד . ידענו לציין את היקפי הרקטות וכמו 1 תן , כ 13 , 000- ממגוון * תא"ל ( מיל , ( ' מנכ"ל המל"מ
|
|