|
|
עמוד:6
הבנו שיש צורך להיכנס לנישות נוספות שלא היו בתפקידנו המסורתי ולתרום למאמץ הכללי . מתוקף ההחלטה שלא לפגוע קשה בתשתיות אסטרטגיות אלא בתשתיות שיכולות להשפיע על הלחימה ועל כשירות ארגון חיזבאללה , החלטנו לספק מטרות ברזולוציה נמוכה הרבה יותר , ולא להסתפק במטרות האסטרטגיות שהיו קיימות ב"בנק . " התחלנו לאתר מטרות מסוגים אחרים כגון גשרים קטנים יותר , עמודי מתח ותחנות דלק ששימשו את חיזבאללה לירי . בד בבד הקמנו ביחידה מכלולים נוספים . גופים נוספים שהוקמו : גוף שהתחקה אחר משגרי רקטות קרקע-קרקע בעזרת חוזי בזמן אמת ; צוות " ליווי כוחותינו , " שעבד עם הקמ"נים באוגדות . הלקח - להרחיב את מעגל היעדים כיום אנו עסוקים , כמו כולם , בהפקת לקחים . בעת המלחמה הרבינו להשתמש במידע גלוי שהיה קיים בהיקף נרחב בנושא תקיפת התשתיות הלאומיות , אך חשוב לציין - פחות משנעזר חיזבאללה במקורות הגלויים מישראל . התחנות הזרות בלבנון צילמו מעט מאוד את אתרי הפגיעות ביעדי חיזבאללה , והיה קשה לאתר מטרות מסוג זה . ואילו בישראל היו צילומים שוטפים בכל רשתות הטלוויזיה , מקומיות וזרות , וחיזבאללה עשה בקרת נזקים כל הזמן , בזמן אמת . הלקח העיקרי בשבילנו הוא הצורך להתאים את " בנק המטרות" לתרחישים ר-אליים . " לא הופתענו . מהרגע הראשון אמרנו - זאת מלחמה" רס"ן שגיא - שימש רמ"ד לבנון בזירת טרור בזמן המלחמה במלחמה תפקדתי כראש צוות מטרות רב-תכליתי שהוקם בחטיבת המחקר בשיתוף חיל האוויר . מטרת הצוות הייתה להתמודד עם איום חיזבאללה הכי טוב שאפשר . זה שש שנים אני עוסק עם צוות חוקרים גדול במחקר חיזבאללה , ואני חייב לציין שבסך הכול לא הופתענו מהדרך שפעל בה הארגון במלחמה . לפני המלחמה הצגנו לדרגי הפיקוד הבכיר בצבא ולקברניטים את יכולות הארגון בחתכים שונים ובהדגשת איום הנשק התלול-מסלול , לרבות הפערים המודיעיניים ששאפנו להשלים כל העת . במסגרת הטיפול המבצעי בארגון , הוכן " סל כלים" מבצעי רחב שמטרתו הייתה לאפשר לנו להגיב לפי הצורך . בסופו של דבר , ביום הראשון למלחמה הוחלט לתקוף את המערך האסטרטגי של חיזבאללה - מערך טילי הפאג'רים - כחלק מסל תגובה כולל . כחלק מהאיום שהציב לפתחנו חיזבאללה , הוא פרס בכמה עשרות " שמורות טבע" לאורך ואדיות בדרום לבנון כוחות כוננות מיידיים ובנה בונקרים ללוחמים ולציוד . כחלק מאחריותנו בזירת טרור , הבנו את הצורך בהטמעת המידע שהיה בתחום האחריות המחקרית שלנו - מידע ברמה האופרטיבית / אסטרטגית . לכן היינו שותפים לכתיבת פקודות מבצעיות ותרגילים ולתכנונים ייעודיים . כל זאת מתוך מטרה לקדם את המוכנות הכללית של כלל הגורמים הרלוונטיים . ידענו שלא ייפסק ירי הקטיושות יום החטיפה היה יום שגרתי במדור , ללא תכונה מיוחדת . ב 9 : 00- בבוקר צלצל הטלפון מהחמ"ל ודווח לנו על חטיפה של חיילי צה"ל בגבול הצפון . אספתי את החוקרים כדי להיערך לתגובה אפשרית בעת שאני מכין את הפקודות הקבועות לטיפול באירועים מסוג זה . כעבור שעות אחדות הבנו שמדובר באירוע חריג וכי התגובה תהיה בהתאם . בשעות הערב אישר הקבינט לתקוף את המערך האסטרטגי של רקטות תלולהמסלול - מערך הפאג'רים - כמה עשרות . להבנתי , זו הייתה הפתעה גמורה לחיזבאללה . במבחן התוצאה , הייתה לתקיפה השפעה ישירה על תפקוד מערך הפאג'רים . רק טילים יחידים נורו לעבר מדינת ישראל . באשר לירי הקטיושות : אנחנו ומודיעין פיקוד הצפון הצגנו יחד לכל בעלי העניין את האיום שנשקף מנשק זה . בתוך כך הוסבר שלא ניתן להפסיק את הירי מהאוויר בזמן עימות / מלחמה , נוכח פריסת המשגרים הרחבה לאורך כל חזית דרום לבנון וכמותם הרבה בארסנל - כמה אלפים . במלחמה היו כמה הצלחות של איתור קטיושות והשמדתן לפני שיגורן , אבל לרוב לא הצלחנו בכך . זאת בשל העובדה שהארגון שיגר אותן מתוך " שמורות טבע" מיוערות וכמעט בלתי ניתנות לתצפית , או מתוך מרחבי הכפרים בניצול תמידי של האוכלוסייה המקומית . לעומת זאת , הצלחה גדולה הייתה למודיעין ולחיל האוויר באיתור ובהשמדה של רקטות 220 מ"מ ו302- מ"מ , לאחר שיגורן . זאת בגלל היותו של המשגר כבד ומסורבל . במלחמה היו כמה הצלחות ש ל א י ת ו ר ק ט י ו ש ו ת והשמדתן לפני שיגורן , אבל לרוב לא הצלחנו בכך הלקח העיקרי בשבילנו הוא הצורך להתאים את " בנק המטרות" לתרחישים ר 1 אליים
|
|