|
|
עמוד:45
היה צורך ללמד את הנושא ברמה קצת יותר מעמיקה : המדריכות הבינו שכאן לא מלמדים חיילים למבחן בבה"ד , 1 אלא מסבירים ללוחמים במה הם עתידים לפגוש כשייכנסו לדרום לבנון , ועל כל שאלה שמעלים הלוחמים ( שיש לה תשובה כמובן ) יש להשיב , וזאת משום שתפקידנו לתת להם את השירות הטוב ביותר לפני כניסתם ללחימה . המלחמה הקלה מאוד את עניין הרלוונטיות של שיעורי התוד"א : הכוחות שהגיעו אלינו , לבא"פ אליקים , היו צמאים לכל טיפת מידע . החבר'ה ישבו בשיעורים שותים כל מילה שיצאה מפינו על חיזבאללה ועל מה שמצפה להם שם בפנים . הכוחות שאמנו סווגו לשתי קבוצות - סדיר ומילואים . הסדירניקים היו הרבה יותר ממושמעים . לרוב , המ"מ או הסמל ישב אתם בשיעור ( אף שלא היה בכך צורך משמעתי . ( החשש הגדול יותר היה מהמילואימניקים . רובם בוגרי רצועת הביטחון , הם כבר לחמו בחיזבאללה והנה עכשיו באה מדריכה שעוד לא סיימה שנה בצבא , רק בת , 19 ומלמדת אותם חיזבאללה ? בסופו של דבר , המילואימניקים דווקא היו קשובים יותר והתעניינו יותר . החבר'ה היו צמאים לכל טיפת מידע בדיוק כמו הסדירניקים . אמנם הם נלחמו בדר"ל ואפשר ללמוד הרבה מחוויות אישיות , אבל דברים השתנו מאז , וכבר הרבה זמן הם לא היו באזור . הרצון לדעת הוא אמנם פונקציה חשובה בהצלחת הדרכת התוד"א , אך החומר וצורת ההדרכה היו חייבים להיות טובים ומעודכנים : על המילואיניקים אי אפשר לעבוד , או שההדרכה טובה או שלא . במקומות שבהם רמת ההדרכה הייתה גבוהה , הם חיפשו ודרשו הדרכות תוד"א ; במקומות שההדרכה הייתה גרועה הם סירבו לקבל אותה ( אחת המדריכות שצוותה אליי בתקופת הלחימה לימדה חיילי מילואים באותו האופן שלימדה בהכנה לבה"ד , 1 ולכן בסופו של דבר המפקדים סירבו לשמוע את השיעורים שלה . ( איך הופכים את שיעורי התוד"א ללא משעממים ? קודם כול השיעור חייב להיות רלוונטי לקהל היעד . דבר נוסף , ההמחשה - את רוב השיעור חובה ללמד בהצגת תמונות רלוונטיות בלבד ולרוב גם עדכניות ( אפשר להציג ממצאים מאירועי עבר שאפשר ללמוד מהם . ( החומר ה"כתוב" צריך להיות בתוך הראש של המדריך , יש לזכור תמיד " : מלל ( כשל ( למדריך ) ( סבל ( לחניך . " ( רוב ההדרכות היו בשטח , ולכן הדפסנו את המצגת הרשמית שלנו ואת התדפיסים חילקנו ליחידות המתאמנות בשטח כדי שיוכלו להסתכל בתמונות ממחישות . עדכניות והתעדכנות - הקפדנו לשנות את תוכן השיעור בכל כמה ימים , לפי התפתחות הלחימה ( לקחי ההיתקלות במרון א-רס , קרבות בבינת ג'בל . ( הקפדנו תמיד להיות מעודכנים ולהביא לשיעור את התחקירים הכי חדשים ואת התובנות הכי רלוונטיות לאותה שעה . גם כלי התקשורת התגלו כמקור אמין וחשוב מאוד : מלבד העובדה ששאבנו מהם מידע רב , היינו חייבים להתעדכן במה שנאמר בהם . באחד השיעורים לחיילי המילואים , שניים-שלושה חבר'ה שהיו צמודים לחדשות ( אינטרנט , טלוויזיה , פלאפון ) התקילו את המדריכה בנושאים שהיא לא הייתה מעודכנת בהם . אחרי השיעור הזה פתחנו בנוהל צפייה בחדשות כל שעה . לפעמים כשהשיעור היה בכיתה היינו מפעילים את הטלוויזיה וצופים עם הכיתה יחד בעדכון החדשות , דבר שהכניס את החיילים לעניינים מהר מאוד . שיתוף פעולה עם גורמים שאינם מודיעיניים עזר לנו גם כן . מפגש עם קצינים בכירים שהגיעו מהלחימה לבא"פ ושיתוף פעולה עם מחלקת תו"ל במז"י סייעו לנו מאוד בהעלאת רמת השיעורים והרלוונטיות לחיילים . פרסומי העדכונים ולקחי הלחימה לפי שעה עזרו בלימוד התובנות ודרכי ההתמודדות עם איומי החיזבאללה . נזהרנו מאוד שלא להאדיר את האויב כדי שלא לגרום לחיילים להבין שהחיזבאללה בלתי מנוצח . החדשות הכניסו בחיילים פחד ממה שהם הולכים לפגוש . על כן הגדרנו לעצמנו שאיננו באים להפחיד , להפך - להשרות בהם ביטחון עצמי וזאת לאחר שהם מכירים את האויב טוב יותר . כיצד עשינו זאת ? לצד כל איום של החיזבאללה פירטנו את דרכי ההתמודדות עמו , או שהעלנו תובנות מהלחימה עצמה . הדגשנו את יתרונותינו על פני החיזבאללה ואת מטרות הלחימה שלנו , והחבר'ה יצאו מהשיעור אופטימיים . כאן לדעתי תרומתנו הגדולה : הכנו את הכוחות ללחימה והפכנו את נחיתתם בשדה הקרב , שאינם מכירים , לרכה ככל האפשר . תפקידנו לתת להם את השירות הטוב ביותר לפני כניסתם ללחימה שלל מהפעיליות האחרונות בלבנון - מרכז תצפית עריכה והקלטה . המקלטים שנמצאו מכוונים על תדרי רשתות הקשר של צה"ל
|
|