|
|
עמוד:37
היא רכשה לצורך כך למעלה מ 2 , 000- מובילי טנקים והכינה בצירים המוליכים לסוריה / ירדן מערכת לוגיסטית אדירה שיועדה לתחזק שני גייסות משוריינים שתוכננו ככוח משלוח . ובאשר ל"חזון הסורי" של איזון אסטרטגי : העובדה הפשוטה היא שכיום סוריה אכן הגיעה לאיזון האסטרטגי המיוחל שלה בדמות מערך הטק"ק והנשק הכימי . ושתי נקודות נוספות עקרוניות , כחומר למחשבה בהקשר התזה המרכזית של בר-יוסף על "פשעי הטעויות" של אמ"ן . האחת , מה עם הצלחות ? לא היו הצלחות מרשימות לאמ"ן ? ברגע שהניתוח עוסק אך ורק בכישלונות , ולא משנה כלל אם חלקם נכונים וחלקם לא , הרי שנוצרת הטיה ברורה . השנייה , האם למשל משום שחזאי מזג האוויר טועים לפעמים , צריך לבטל את המוסד הזה או להעבירו לאחר ? התשובה ברורה - לא ולא . זאת משום שההערכות שלהם , כמו של אנשי המודיעין , אמנם אינן שלמות ואינן חפות מטעויות , אך טובות בהרבה מהערכה אקראית . על מנת להסביר מדוע על אמ"ן להמשיך להוביל את הערכת המודיעין הלאומית במציאות הנוכחית , אנו נגדיר תחילה מהי הערכה זו ומהם תפקידיה . הערכת המודיעין הלאומית היא הערכה של שלל הסיכונים , האיומים וההזדמנויות הניצבים בפני מדינה בזמן נתון , בכלל תחומי הביטחון הלאומי , בהדגשת סבירויות המימוש . תפקידה כפול : ברמה האסטרטגית - לספק את כל סוגי המודיעין ( שוטף , בסיסי , תהליכים לטווח ארוך ) על מנת לאפשר לממשלה לנהל את מדיניותה הלאומית . ברמה האופרטיבית - לספק את כל סוגי המודיעין על מנת לאפשר למערכת הביטחון והמטכ"ל לבנות את העוצמה הצבאית הנדרשת למענה על האיומים שבכוח , לעצב את הרעיון האסטרטגי המטכ"לי ולנהל את הכוח הצבאי בכל סוגי העימותים הצפויים . במדינת ישראל שני התפקידים שזורים זה בזה . מה שמייחד אותם הוא הביטחון . האבות המייסדים לא העניקו לאמ"ן את הבכורה ואת האחריות להערכת המודיעין הלאומית בגלל הצורך להתריע על התקפת פתע בלבד , אלא משום שבעיות הביטחון של מדינת ישראל מאז הוקמה שזורות בכל אורחות החיים שלה . היו תקופות קצרות שדומה היה כי הביטחון נדחק ממרכז ההוויה שלנו , אך מלחמת לבנון השנייה שוב הציבה את הביטחון במוקד , בטלטלה עזה . מה שמייחד אותנו בתחום הביטחון , שלא ככל מדינה אחרת , הוא הקשר ההדוק בין אירוע ביטחוני טקטי לבין הרמה האסטרטגית . חטיפת חייל , לדוגמה , נעשית מיד לאירוע ברמה הלאומית . יש לכך השלכה על המודיעין . המודיעין מספק לצה"ל גם מודיעין טקטי , אם לסיכול , אם למטרות , אם לצורכי תכנון מבצעי ברמות הנמוכות . מודיעין זה עשוי להשפיע על הרמה האסטרטגית ולכן גם עשוי להיהפך לחלק מהערכת המודיעין הלאומית ! קשה להפריד אפוא במדינת ישראל בין מודיעין צבאי טהור לבין מודיעין מדיני / אסטרטגי . אם כן , קריטיות הביטחון והאיום הקיומי הצבאי על מדינת ישראל , ותפקידו של הצבא כגורם ראשי בהתמודדות עם אלו , הם הסיבות המרכזיות לריכוזה והובלתה של הערכת המודיעין הלאומית בידי הצבא . עליהן יש להוסיף כמה גורמים התומכים בכך שהערכת המודיעין הלאומית תישאר בידי אמ"ן / צה"ל : צה"ל הוא הגורם היחיד בשירות המדינה , לפי שעה , המסוגל לקיים עבודת מטה סדורה ואינטגרטיבית . בזכות גיוס החובה ומחויבות של מגזרים רבים לביטחון המדינה , לצה"ל בסיס גיוס של כוח אדם מעולה , יותר מאשר לכל מגזר ציבורי אחר . קיימת אינטימיות רבה באמ"ן בין אנשי המחקר לאנשי האיסוף . אמ"ן הוא הגוף היחיד בעולם ( לפי כל הידוע לנו ) שבו אנשי מחקר רואים ידיעה במקור " , חיים" בבסיסי האיסוף , מתחקרים מקורות ולהפך : אנשי האיסוף באים למחקר , מתדיינים , משווים חומר המופק ממקורותיהם מול חומר המופק בסוכנויות איסוף אחרות של אמ"ן . זהו נכס מודיעיני אדיר המושג בזכות העובדה שכל הגופים האלה משתייכים לארגון אחד . הוא תורם לכך שאנשי המחקר באמ"ן , מהזוטר ועד לבכיר , מכירים את ה"חומר" מלמטה . אמ"ן יכול אפוא להציג הערכה לאומית עמוקה ורחבה , מ"השטן שבמיקרו" ועד "האלוהים שבמקרו . " לאמ"ן יש היכולת לתת הערכה אינטגרטיבית כמעט מאז הוקם , והיא הלכה והתרחבה במרוצת השנים . זוהי היכולת להציג תמונה והערכה רב-נושאית מאוחדת : נושא צבאי ( יבשתי , אווירי , ימי - ( קונוונציונלי ובלתי קונוונציונלי כאחד , מדיני , של טרור , כלכלי , טכנולוגי , תרבותי-פסיכולוגי , גאוגרפי . אכן , החסרונות לא נפקד מקומם , כפי שבר-יוסף מונה בצדק אחדים מהם . לדעתנו , החשוב שבהם נעוץ בכך שהצבא הוא גוף היררכי נוקשה שאינו יוצר במהותו את האווירה הנוחה והחופשית לארגון מחקרי שיש בו ריבוי דעות . גם המערכת המודיעינית בנויה במבנה הצה"לי ההיררכי המדכא מעצם טבעו מחשבה עצמית וויכוחים . עם כל החופש שניתן לכל קצין להביע את דעתו , ועם כל הרצון לעודד מחשבה אחרת ופלוגתות מחקריות , עדיין הדרגה משחקת תפקיד חשוב , ועדיין שאיפות הקידום במעלה סולם הדרגות מהוות בלם להבעת דעות חופשית . מה לעשות ולפי שעה דעתו של אל"מ עדיין קובעת יותר מדעתו של סג"ם . מה עם הצלחות ? לא היו הצלחות מרשימות לאמ"ן ? ברגע שהניתוח עוסק אך ורק בכישלונות , ולא משנה כלל אם חלקם נכונים וחלקם לא , הרי שנוצרת הטיה ברורה האם למשל משום שחזאי מזג האוויר טועים לפעמים , צריך לבטל את המוסד הזה או להעבירו לאחר ? התשובה ברורה - לא ולא
|
|