|
|
עמוד:26
חיל המודיעין לאחר מלחמת העצמאות ולקראת מלחמת סיני דב ינון ז"ל * תוך כדי התארגנות . זה היה ניסיון קרבי ראשון לצבא הצעיר ומבחן ראשון לחילות שהוקמו והתארגנו במהלך מלחמת העצמאות , ובהם חיל המודיעין חיל המודיעין הצעיר היה בעל כושר התארגנות מצומצם למדיי . היכולת לדעת את הנעשה מעבר לקווים ובייחוד את הנעשה עמוק-עמוק בתוך מדינת אויב הייתה מוגבלת . ההתארגנות לעבודת מודיעין רצינית דרשה זמן . כל זרועות המודיעין שעבדו יחד היו עסוקות מאוד , אך תמונה אמינה , שלא לדבר על תמונה ברורה על המתרחש מעבר לגבול , לא יכלה להצטייר . אמנם נעשו מאמצים ונשענו על מקורות שונים , אולם אפילו המקורות המודרניים לא יכלו לפעול , הן בשל סיבות שבשטח והן בשל אמצעי הביטחון החמורים שנקטו השלטונות המצריים . למצרים היה בעזה משרד מודיעין והוא פקח עין , קודם כול על הגבול , כדי שמי שעובר את הגבול לא יוכל לשמש את ישראל . עם זאת , הוא לא כל כך הקפיד לשים לב למה שקורה בקרב המגויסים הפלסטיניים , וודאי שלא למעשיהם של פעילים מהאחים המוסלמים . אנו מצדנו יישמנו אמנם "טכניקה מודרנית , " אך בסך הכול צילומי אוויר ותצפיות אוויר היו מוגבלים בשל היעדר האמצעים ובשל חששו של הדרג המדיני להיראות בעיני ועדת שביתת הנשק , או במהלך המגעים המדיניים שהיו לנו עם המעצמות , כמי שאוסף מודיעין או מתכונן להתקפה . בתוך חיל המודיעין פנימה , נמצאו אנשים נמהרים ו"בעלי רעיונות" שגיבשו תמונה קודרת . הם העריכו כי מצרים מתכוונת לתקוף את ישראל כדי להחזיר לעצמה לפחות אחיזה בנגב , והדגישו בתוקף שעוד בתקופתו של פארוק מלך מצרים אחרי מלחמת העצמאות , הצליחו המצרים לקנות כמויות שריון גדולות באירופה . כשצורף התהליך הזה להתפתחויות הפדאייניות בנגב , נוצרה תמונה מדאיגה . בחוגי המודיעין ראו אפוא שילוב של תכנית שמיועדת להחליש את האוכלוסייה בנגב ולהביא לידי בריחה או עזיבה של יישובים , שנחשבו באותה תקופה להגנה מרחבית , ואז לנצל את שעת הכושר - אולי גם בשיתוף מדינות ערביות אחרות - ולהכות בישראל מכה קשה . ערב מלחמת סיני תקופת מה , בעיקר בחלק מהתקופה הקריטית של הפיגועים , הייתי מחוץ לחיל המודיעין , שכן נשלחתי לוועדת שביתת הנשק . באותו הזמן הלכה הגישה רואת השחורות והתבססה , עד כי החלו לבנות על-פי הוראת הדרג המדיני ביצורים עצומים בנגב . נערכו כנסים של קצינים בכירים ובהם תוארה הסכנה המתקרבת . רוח מעין זו פיעמה גם בדיווחים לדרגים הגבוהים . בשלהי 1955 שבתי לשרת בחיל המודיעין , בימים שהיו כבר אחרי כמה פעולות גמול שבמהלכן הכה צה"ל במרכז עזה , בח'אן-יונס ובעזה עצמה . לחימה זעירה זו הכתה אצלנו גלים , והצטייר בעינינו אויב שלא נוכל לעצרו אם לא נפעיל נגדו כוח עצום במלחמת מנע , עוד קודם שיגדיל את כוחו באמצעות ציוד מודרני שסיכם שיקבל מצ'כוסלובקיה . כאן עמד לי ניסיוני מתקופת ועדת שביתת הנשק . הבחנתי שם בעמדה המצרית המתנשאת וכמעט האטומה , כשנציגי המצרים לא רצו או לא יכלו לנקוט צעדים תקיפים נגד הפלסטינים מב צעי הפיגועים בשטחנו . הכרתי את טיעוניהם הרשמיים " : איננו יודעים ; " " זו אינה אחריותנו " ; " אלה בוודאי ערבים ישראליים או בדווים שבתוך שטח ישראל , " תירוצים שהמצרים השתמשו בהם כל אימת שהיו מעוניינים למשוך את ידיהם מטיפול בנושא ואפילו שלא לדעת מה בדיוק אירע . התחלתי להתעמק בנושא . אספתי את החומר הלא-רב שהיה , והוספתי עליו חומר ממקורות גלויים לגמרי שהשגתי כגון ספרים ועיתונים , ולמדתי על מצרים , בייחוד בתקופה האחרונה . בכל זאת מצאתי בחומר המודיעיני כמה עובדות "שוליות" ובעיקר כמה שמות של אישים ומפקדים . הבחנתי כי ביחידות הפלסטיניות הפרוסות בגזרות הרגישות מוצבים מפקדים קצינים האוחזים בהשקפות האחים המוסלמים . אלה היו בזמן המלחמה הבלתי סדירה עוד לפני מלחמת העצמאות בגזרות שונות של ארץ-ישראל . נוכחתי לדעת כי ברצועת עזה משרתים בתפקידים אזרחיים - מורים וכיוצא בזה - אנשים המקורבים בהשקפותיהם לאחים המוסלמים . ממצאים אלה הגשתי לממונים עליי , אך הם דבקו בדעותיהם : האחריות היא של מצרים - זו מדינה בעלת שלטון מסודר והוא צריך להיות אחראי . גם אנו גרסנו שהוא האחראי , אך לא התעלמנו מן העובדה שהוא חלש , מבולבל וחסר אונים לפעול . בה בעת התעמקתי גם בצד המבצעי . ניסיתי לבחון אם יש ממש בטענה שיש למצרים עוצמת שריון גדולה , שבגללה המשטר נחוש בהחלטתו לתקוף את ישראל בשעת הכושר הקרובה ביותר ולנצח . גם כאן הגעתי לידי מסקנה שהמשטר במצרים רחוק מאוד מלהיות פנוי לטפל בנושאים כאלה . סברתי שהוא היה נתון אז במצב של מצור . אני במסגרת תפקידי בחיל המודיעין לא הייתי מעודכן בהתקרבות האסטרטגית שבינינו לבין צרפת . בדרג שלי בחיל המודיעין לא העריכו שעומדות להיות התפתחויות צבאיות . שותפ נו רק בתכנונים או במה שהיה נחוץ לדעת מבחינה מבצעית וטקטית . שירותי המודיעין , הביון וההערכה שעמדו לרשות מדינת ישראל ערב מערכת סיני , טרם הספיקו להתארגן כראוי במובן האיסוף וההערכה האסטרטגית * סא"ל ( דימ ( ' באמ"ן-מחקר ופרשן ותיק לענייני ערבים ב"קול ישראל"
|
|