|
|
עמוד:19
מלחמת סיני הזדמנות לגיוס סוכנים במצרים שנה סיני למלחמת יוכי וינטרויב כך ניצל המוסד את כיבוש פורט סעיד ופורט פואד לגיוס מקורות מצריים בערי התעלה . ארבעת סוכני 'המוסד' הסתכנו בעשיית שפטים בידי המקומיים , שיחקו עמם שש-בש וגייסו מקורות בחשאי . אמיל חמאווי היה היחיד שסירב להתאמן במטווח והוא סמך על לשונו בלבד שתגן עליו מלחמת סיני היה כידוע מהלך שתואם מראש בין ישראל לבריטניה וצרפת . כך , בעוד כוחות צה"ל פושטים על חצי האי סיני , נכבשו הערים פורט סעיד ופורט פואד שממערב לתעלת סואץ בידי הכוחות הבריטיים והצרפתיים . איש לא ידע כמה זמן יימשך שלטון הכיבוש , אך ב'מוסד' הוחלט כי על " הצומת" לנצל את המצב לצורך גיוס מקורות מצריים בערי התעלה . המבצע כונה "חוניו , " 2 וארבעת משתתפיו היו מתנדבים : רב-סרן א"ד היה מפקד הצוות והאחראי לביטחון חבריו ; סרן י"ע , שהגיע מן המודיעין הצבאי , היה הקמ"ן ; י"ר היה איש הקשר ; ואיש "הצומת" אמיל חמאווי היה האחראי לגיוס המקורות . מקום מושבו של הצוות היה פורט פואד , שהייתה נתונה לכיבוש צרפתי , אך הוא היה אמור לפעול בפורט סעיד , שכן ההערכה הייתה ששם יימצאו מקורות מעניינים יותר . ההכנות למשימה היו קצרות . אנשי הצוות תודרכו , צוידו בניירות המתאימים ונדרשו להתאמן בירי ובאקדח . אמיל חמאווי סירב להגיע למטווח או לשאת אקדח בטענה שלשונו היא נשקו והיא תגן עליו . וכך היה . באחד המקרים , בעודם משוטטים בג'יפ ברחובות פורט פואד , הרחק מהאזורים שהיו בשליטת הצבא , הוקפו לפתע אנשי הצוות בהמון מצרי משולהב , שהחל מאיים עליהם באלות ובמקלות . אמיל התרומם , נעמד בג'יפ והחל נואם לפני הקהל בערבית-מצרית . הוא הסביר שהוא כתב-צלם מצרי המבקש להנציח את ההרס שגרמו כוחות הכיבוש לעיר . לא רק שההמון חדל לאיים על אנשי הצוות , אלא שרבים בקהל ביקשו לסייע להם במשימת תיעוד ההרס שגרמו הכוחות האנגלו-צרפתיים . זירת הפעילות נועדה כאמור להיות פורט סעיד , אלא שבהיותם בשטח התברר שיתקשו לגייס מקורות בעיר הזאת . לוחמי מחתרת מצריים ירו מכל עבר ובכל הזדמנות על הכוחות הבריטיים , ורוב תושבי העיר שיתפו עמם פעולה . בעיר שררה אווירה של חוסר ביטחון וחשדנות הדדית , והיה כמעט בלתי אפשרי לקיים מגע עם מועמדם לגיוס . זאת , אף שאמיל חמאווי הציג עצמו כמצרי תושב קהיר ש"נתקע" בעיר שלא בטובתו , וי"ע - כערבי סורי . זירת הפעולה הועתקה אפוא לפורט פואד , עיר שרוב תושביה היו נוצרים ואולי בשל כך המצב בה היה שקט יותר . בפורט פואד היו הרבה יותר חנויות , בתי עסק ובתי קפה שהמשיכו לפעול . עד מהרה נהפך אמיל לדמות מרכזית בבתי הקפה של פורט פואד . הוא היה מתחיל במשחק שש-בש ובאמצעות המשחק היה יוצר קשר עם שחקנים אחרים ועם אנשים מקרב המתקהלים סביב . הדברים הגיעו לידי כך שחלק מהאנשים היו מזמינים אותו - פליט מסכן מקהיר - להתארח בבתיהם . אמיל היה מעביר לי"ע את פרטי האנשים שחשב שראוי לגייסם , י"ע היה ממיין אותם ומוסר לאמיל עם מי כדאי להדק את הקשר . הצוות שהה בערי התעלה כחודש ימים . במשך תקופה זו , הצליח לשכנע תושב מקומי אחד , שהייתה לו נגישות לנמל פורט פואד , לדווח על המערך הימי המצרי בנמל ; באמצעות תושב מקומי אחר , הצליח לגייס פלסטיני תושב רצועת עזה , שהיה קשור לארגוני המחבלים ; מגויס אחר אפילו הביע את הסכמתו לקבל מכשיר אלחוט ובאמצעותו היה אמור להעביר מידע , אחרי שיעזבו הבריטים והצרפתים את המקום . הידיעות שהופקו משלושת המקורות היו מועילות כל זמן שהצוות היה בשטח וההפעלה הייתה צמודה . עם עזיבת הצוות ובה בעת הסתלקות הבריטים והצרפתים מפורט סעיד ומפורט פואד , הלכה ערכיות המקורות וירדה . אחד המקורות נתפס בידי המודיעין המסכל המצרי , והאחרים המשיכו לפעול עוד זמן מה עד שדעכה פעילותם . ייחודו של המבצע היה באיתור ההזדמנות לפעול בזירה בלתי מוכרת , למרות הסיכון שהיה כרוך בפעילות בשטח עוין במצב מלחמה .
|
|